לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

י"ז בתמוז - יום גבר האויב | ספר התודעה

יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שארעו בהם, כדי ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשי אבותינו שהיו כמעשינו עתה, עד שגרמו להם ולנו אותן הצרות. שבזיכרון דברים הללו נשוב להיטיב, שנאמר (ויקרא כו): 'והתוודו את עוונם ואת עוון אבותם'.


ולכן חייב כל איש לשים אל לבו באותם הימים ולפשפש במעשיו ולשוב, כי אין העיקר בתענית אלא התשובה, כמו שכתוב באנשי נינוה (יונה): 'וירא ה' את מעשיהם. ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה: לא נאמר 'וירא את שקם ותעניתם' , אלא 'את מעשיהם'. ואין התענית אלא הכנה לתשובה.

לכן אותם האנשים המוצאים את יום הצום בטיול ובדברים בטלים - תפשו הטפל והניחו העיקר. ומכל מקום אין אדם יכול לפטור עצמו בתשובה בלבד, כי בימים אלה מצות עשה מדברי נביאים להתענות בהם וכבר קבלו אותם כל ישראל על עצמם ונהגו כן בכל הדורות ובכל המקומות.


וארבעה צומות הם: צום הרביעי, וצום החמישי, וצום השביעי, וצום העשירי (על פי זכריה ח). ואמרו רבותינו ז"ל: צום הרביעי - הוא י"ז בתמוז, שתמוז הוא החודש הרביעי למניין החודשים שמתחיל מניסן; וצום החמישי הוא צום תשעה באב; וצום השביעי הוא צום גדליה, בג' בתשרי; וצום העשירי הוא צום עשרה בטבת.


חמשה דברים ארעו בשבעה עשר בתמוז: נשתברו הלוחות הראשונות, ברדת משה מן ההר וראה את העגל והמחולות, כמפורש בתורה; וזה היה בי"ז בתמוז; ב. בוטל התמיד מלהקריב בבית ראשון (שכבר לא מצאו הכהנים כבשים להקריב, מפני המצור); ג. הובקעה העיר, בחורבן בית שני; ד. שרף אפוסטמוס הרשע את התורה; ה. הועמד צלם בהיכל.


גם בחורבן בית ראשון הובקעה העיר בתמוז, בתשיעי בו. אך מכיון שאין להטריח את הציבור יותר מדי, אין קובעים שני ימי צום סמוכים זה לזה, לכך קבעוהו ביום י"ז בתמוז - לפי שחורבן בית שני חמור לנו יותר. (מתוך ספר התודעה)

דיני י"ז בתמוז בספר שערי הלכה

התעניות בהלכה ובאגדה

Image

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן