לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

סגולת ימי אלול | מאמר אורח

 

חודש אלול - המקור לסגולתם של ימים מיוחדים אלו


נאמר בתורה (שמות כ"ד י"ב) ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם: ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלוהים: ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה:

לאחר יום מתן תורה שהיה בששה בסיוון, עלה משה רבנו אל הקדוש ברוך הוא ללמוד את התורה במשך ארבעים יום וארבעים לילה. עד יום שבעה עשר בתמוז שבו ירד עם הלוחות כדי ליתנם לעם ישראל. אך מאחר שראה שעשו את העגל והשתחוו לו. השליך את הלוחות ושבר אותם תחת ההר. וכמו שנאמר(שמות ל"ב ט"ו) "ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים: ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר".
 

 

 

למחרת יום מעשה העגל – יום שמונה עשר בתמוז – עלה משה רבנו בשנית אצל הקדוש ברוך הוא כדי לרצותו ולפייסו שימחל לעם ישראל על עוון העגל. ושהה שם עוד ארבעים יום וארבעים לילה, עד יום עשרים ותשעה לחודש אב, שאז ציוהו בורא עולם שירד ויביא לוחות שניות. ושוב יכתוב הקדוש ברוך הוא כמו בפעם הראשונה, כמו שנאמר (שמות ל"ד א') "ויאמר ה' אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשונים אשר שברת: וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צווה ה' אתו ויקח בידו שני לחת אבנים".

יום למחרתו היה ראש חודש אלול ואז משה רבנו עלה השכם בבוקר, ושוב שהה שם ארבעים יום וארבעים לילה, אך ימים אלו היו ברצון וברחמים על עם ישראל, עד שירי בתשרי שבו בישר לו הקדוש ברוך הוא שסלח לעם ישראל על עוון העגל באומרו: סלחתי כדבריך, ואמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, שקובע הוא את היום זה – יום עשירי בתשרי – ליום מחילה וסליחה וכפרה לעם ישראל, כמו שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו". וכל הארבעים יום הקודמים לו, החל מראש חודש אלול, יהיו לדורות לימי רצון ורחמים לעם ישראל.

ולכן מנהג ישראל בימים אלו להרבות בסליחות ובתחנונם לפני בורא עולם. ועל ידי אמירת הסליחות בכוונה, בהכנעה, מתעורר האדם לשוב בתשובה שלימה על חטאיו, וגם על מעשיו הטובים הטעונים תיקון וחיזוק.

(הימים הנוראים בהלכה ובאגדה)

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן