לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

בשבילי נברא העולם | עת לחשוב

בשבילי נברא העולם / הרב יוסף ברוק

ימים אלו לקראת ראש השנה ויום הכיפורים ימי מאזן וחשבון הם, כל אדם ועולמו. עוצרים מעט את שטף ומרוצת החיים ומתבוננים בעצמם פנימה, באותה כונה עמוקה ונסתרת בה אין דריסת רגל לאיש, הם ולבבם, יהא זה באישון לילה לאחר יום גדוש עבודה ומורט עצבים, או שעת בוקר מקדמת כאשר היקום כולו שקט ורגוע, או כל רגע של שקט אחר ויחשבו, "עלי לשפר, עלי להיות טוב יותר, עדין יותר, מתחשב ומפרגן, כלפי בני משפחתי, קרובי, עובדי וכו'". שהרי מי כמוהם יודע עד כמה יש צורך בכך. מילה חריפה שלא במקומה כמה מסוגלת היא לפגוע בזולת ולהשפילו, להרוס ולהרוג והרי אתמול הייתי אני הנפגע מאחר שלא התחשב, שלא ויתר, השפיל והכאיב.
 
ולחש פנימי דופק בעומק הלב, זה לא זה, כך לא צריך להיות, זה לא מתאים לך. מי יודע באיזו תחושה הוא הלך לביתו. ואז באנחת צער אתה מחליט זהו. שוב זה לא יקרה! אדע להשתלט על עצמי ולדבר את שצריך, ולא לתת דרור ללשוני. ואז מתגנבת מחשבה, מה? אתה תתקן את העולם? האם אפשר בעולם כה אכזרי להיות שונה? הרי "יטרפו" אותך אם לא תהיה זאב בין זאבים. וכבר הינך נזכר שפלוני גם עשה כך, ואלמוני פוגע יותר בלשונו, ורק אני אהיה "ילד טוב ירושלים?"


דע! אתה לבדך בעולם, עבורך נברא העולם אין איש אחר רק אתה! בכוחך וביכולתך להשפיע על כל העולם! למרות שנראה לך דבר זה כבלתי אפשרי.


הנה מאמר נפלא מחכמינו "תולה ארץ על בלימה" פרוש הפסוק הפשוט, הבורא העמיד את כדור הארץ בנקודה מדויקת בין השמש המדברית והקופחת והקור הסיבירי. ממרחק של 149,000,000 ק"מ , מצא בדיוק את המעלה המדויקת ליצור כוח תנאי חיים, אבל יש כאן הבט רוחני נוסף, הבורא נותן זכות קיום לעולם בזכות מי שבולם פיו בשעת מריבה! וכוח לוהט, צעקות, הטחת עלבונות, ואתה שותק, יש לך בלי סוף תשובות, הוכחות ופגיעות ביריב ואתה שותק, מצליח לרסן את פיך בליבך פנימה מתחוללת מלחמת עולם, אל תשתוק, תענה, יחשבו שהוא צודק ואתה "הרע" והשקרן ואתה שותק!!

כמה כוח וגבורה צריך לרגע זה אם הצלחת אתה נותן עכשיו את הקיום לעולם, זכותך היא המקיימת את הכול, השמים, הארץ, בני האדם, בעלי חיים, הכול, הכול, שלך ובזכותך. ואחר כך ברגע שהויכוח הסתיים שמרת על "זכות השתיקה" איזו תחושה נפלאה של שליטה עצמית, של מלכות פנימית, על עצמי, על רגשותי ודחפי שנראו לי לבלתי מנוצחים, הנה הם נכנעים, כחיילים שבורים שאינך מבין מדוע כה קשה היה המאבק כנגדם. ואפשר שמחר או אפילו בעוד שעה תפרוץ מלחמה חדשה, ושוב אותם רגשות מתרוצצים כאילו מעולם לא היית "בסיפור הזה" אל תיפול אל תיכנע המשך ללחום והניצחון מובטח לך כי כל קרב בו ניצחת צברת ניסיון למדת שנשארים בחיים גם לאחר שתיקה זו, ואחר כמה לצמא לאותה תחושה ערבה שמקורה בטוהר הנשמה, תביט השמימה ותאמר "השקיפה ממעון קודשך מן השמים וברך את עמך ישראל".

Image

מתוך החוברת "תפוח בדבש", עת לחשוב.

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן