לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

הפריצה אל החופש | אליעזר אייזיקוביץ

המטאטא מוכן, הדלי והסחבה גם כן. שואב האבק עובד שעות נוספות והבית נראה כמו מחסן של חומרי ניקיון. אבל אחרי שמסיימים את הסלון והמטבח חשוב לא לשכוח לנקות גם את הנשמה

זהו זה, הגענו לעונת הנקיונות.

 כל שיחה מוליכה איכשהו לנושא הבלתי נמנע: ניקיונות הפסח. חברה אחת כמעט סיימה, אחרת בקושי התחילה. יש כאלו שמקרצפות את התקרה, אחרות אינן נוקפות אצבע כמעט עד לרגע האחרון. ואילו אני מנסה לנקות את הבית בצורה לא קונבנציונאלית - ניקיון שאינו מצריך מטאטא, מברשת או תרסיס סבון. אני מנסה לערוך ניקיון פנימי, לצחצח את חדרי הנפש כדי לחוש השנה בסוג חדש של חרות: החרות משעבוד עצמי.


חז"ל מלמדים אותנו שהיצר הרע - הכוח הפנימי שגורם לנו לחטוא - משול לשאור שבעיסה, השמרים המתפיחים את הבצק ונותנים לו נפח. גם יצר הרע מנפח לנו את האגו, גורם לנו להשתמט מחובתנו כלפי הקב"ה ולחשוב רק על עצמנו.

פסח הוא הזמן שבו האדם פותח בהתקפה כוללת להשמדת החמץ - בחדרי בית וגם בפרוזדורי הנפש. ההלכה קובעת כי אחרי שהופעלו כל אמצעי הלחימה המשוכללים המצוים בארסנל הביתי כדי לבער את החמץ - כולל קיסמי שיניים, מברשות בגדלים שונים, שואבי אבק, ומכונות קיטור - יש לקיים חיפוש יסודי לאור הנר בכל חדרי הבית. בחיפוש הזה טמונה סמליות עמוקה: כשם שמסלקים את החמץ שבחוץ, כך יש להשמיד את החמץ שבפנים. בערב פסח צריך לטפל בהרגלים הרעים ובמידות השליליות ולהדליק נר גם בנקיקים החשוכים ביותר של הנפש.

רק ניקיון הרוחני שכזה יכול להבטיח לנו חירות אמיתית, כי איך יכול האדם להיות חופשי כאשר הוא נתון בעצם במעצר בית? איך הוא מסוגל להיות בן חורין בעודו כבול לגחמות של יצריו המשתוללים? החרות שחג הפסח מציע לנו היא הרבה יותר מהחרות הפיזית שחוו בני ישראל בצאתם ממצרים. זוהי החרות לחיות חיי נשמה.

Image

כל הזכויות שמורות, העתקה אסורה ללא אישור בכתב מהנהלת האתר

תגובות   

0 #1 קיבוץ חולדה ד.נ. עמק שורק מיקוד 76842נרקיס 2009-03-24 10:58
שלום . תודה על הכתבות הקצרות אשמח לעוד מאמרים .

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן