לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

תודעת מתן תורה | לוי מגדיאל

האם אנו עושים דיינו כדי להחיות ולהמחיש את המעמד האדיר של 'מתן התורה' למרגלות הר סיני לילדינו ותלמידינו?

דומה שאין אנו מודעים לחיוניותו הנחרצת של הרושם העז של המעמד ההיסטורי של אומתנו ושל העולם כולו, ע'ל מנת להעניק לדורות הבאים את התחושה האמיתית בערך הנשגב של התורה הקדושה...

הרמב''ם באיגרתו הידועה 'איגרת תימן', בה שם למטרה לעודד את בני הגולה המתייסרים בניסיונות קשים של שמד ורדיפות והצקות חמורות, מורה לקוראי האיגרת שומעי לקחו ומזרזם בדברים היוצאים מן הלב, לדבר בקביעות על מעמד הר סיני באופן תמידי, ולדאוג שתיאור הדברים יעורר רושם עז וכביר שייחרט בלב השומעים בצורה הכי עמוקה, ושתודעתם תהיה יצוקה באמונה עזה ולוהטת ע''י תיאורים חיים בצבעים עזים, תוך שימוש בכל האמצעים הרטוריים וההמחשתיים, על מנת שמעמד הר סיני את המקום הראוי לו באמת, בלבו של היהודי המאמין...

אם אנו חפצים שצאצאינו יהיו יהודים נאמנים ומסורים לתורה ולעבודת בוראינו... , אם אנו מעוניינים שהם יעבדו את ה' בכל לבבם ובכל נפשם... או אם חושקים אנו שמצוותיהם תיעשינה מתוך הכרה בתפקידם ולא חלילה כ'מצוות אנשים מלומדה' מתוך ''אמונה' שטחית, [כיום המובן של הביטוי 'אמונה' משמשים בו ברדידות, כשמתכוונים לדבר שכל אחד יכול לחשוב איך שהוא רוצה לחשוב, בטעות קוראים לזה 'אמונה...'] עלינו לדאוג בכל מחיר שמעמד הר סיני יתפוס את המקום הראוי לו בתודעתם היהודית. זו העצה שהתורה עצמה נותנת... זו הדרך שחכמינו לימדוה... וזה הנתיב הבטוח והמושלם ביותר לעבודת ה' אמיתית בכל לב .

הדרך לכך עוברת ע''י שנלמד היטב את פרשת מתן התורה כפי שהיא כתובה בתורתנו הקדושה, וכפי שהיא מבוארת לפרטיה במסורת אחותה-תאומתה התורה שבעל פה בפי חכמים מעתיקי המסורת ומנחיליה באמונה... נעמיק את החוויה בתודעתנו אנו, ואת זה נעביר בחרדת קודש לשומעינו !

וכאן המקום לציין דבר בולט לעין במסגרת התורה ומצוותיה, דבר המעורר תמיהה גדולה במבט ראשון, קושיה רבתי שניצבת לנגד עינינו, ואינה נותנת מנוח...

הרי התורה מצווה ומזהירה על מצוות כה רבות [עשרות מצוות] שמטרתן הינה 'זכר ליציאת מצרים'... השבת, המועדים... לקט שכחה ופיאה, דיוק המשקלות, איסור אכילת שרצים, ועוד ועוד, וכמובן המצוות היומיומיות של הציצית, המזוזה והתפילין של יד ושל ראש.

מצוות אלו מכונות 'עדות', על שם שהם משמשים לאות ולעדות על יציאת מצרים על כל מוראותיה ומופתיה המדהימים, ממכת הדם עד לבקיעת ים סוף...

מדוע אם כן, לא מצאה התורה לנכון להקדיש מספר מצוות שמטרתן המוגדרת תהיה: 'זכר למתן תורה'. אמנם חג השבועות הוא לציון יום מתן התורה, אך הרי ליציאת הגאולה מתחת יד פרעה הוקדשו עשרות עשרות מצוות, מדוע לא מצאנו כאן כה הרבה מצוות לזכר המעמד הכביר והנאדר בקודש של ההתגלות ה'אלוקית על הר סיני בקולות וברקים וקול שופר חזק מאד, במתן התורה ע''י נביא האמת משה-רבינו ע"ה לעיני כל העם... הלא כל זה יאמר 'דרשני'?!

מה נשתנה 'מתן תורה' מ'יציאת מצרים' ???

המשך יבוא...

Image

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן