לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

מגילת רות | הרב דוד לאו, מודיעין

מאת הרב דוד לאו, רבה של מודיעין. (פורסם לראשונה בחוברת לשבועות תשס"ג, גרעין תורני איילת השחר - מודיעין)

בחג השבועות קוראים את מגילת רות, מגילה עליה אומרים חז"ל ש"אין בה לא טומאה ולא טהרה, לא היתר ולא איסור, למה נכתבה? - ללמדך שכר של גומלי חסדים" (ילקוט שמעוני)

פתיחתה של המגילה מלמד על שינוי בולט מספרי התנ"ך. אין בה ציון השנה המדויקת, לא מוזכר שמו של השופט שמנהיג את הדור, סיפור המגילה משתרע על שנים רבות, ואין בה אזכור למאורעות אחרים "ויהי בימי שפוט השופטים" סתם ולא פירש.

שני מאורעות חותמים את ספר שופטים, ואף בהם לא מוזכר הזמן. מעשה פילגש בגבעה, שהוביל למלחמת אחים שבסופה נכחד שבט מישראל. ופסל מיכה, שהטעה שבט שלם, שבט דן, לעבוד עבודה זרה. הנביא כותב הספר מתאר את התקופה במילים "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה".

ציון השנה המדויקת אינו חשוב, שמו של השופט בתקופה זו אינו רלוונטי. העדר פרטים אלו מלמד שהתנ"ך אינו ספר היסטוריה. לעתים קרובות נקרא בו סיפורים קטועים. מאורעות אחדים מסופרים בפרוטרוט, ואחרים מוזכרים ברמז. מפני שרק מעשים המשמעותיים לדורות נכתבו. רק נבואה שיכולה ללמד את הדור הבא יש צורך לכותבה, ואם יש בה פרטים שאינם חשובים ללימוד הלקח מהם, אין צורך להזכירם.

מעשה פילגש בגבעה ופסל מיכה נכתבו מפני שבלימודם נבחין מה קורה לעם שאין בו הנהגה ואיש הישר בעיניו יעשה, זהו לימוד לדורות, המלמד יהודי מה יקרה לו אם יסרב לקבל מנהיגות וסמכות. כשהתקופה היא תקופה שאין בה מלך, יכולה אישה להקדיש ממון רב, בהתלהבות רבה, ולחשוב ש"הקדש הקדשתי לה', לעשות פסל מסכה". איזה עיוות! להקדיש לה' לשם מה? לעשות פסל ומסכה, עליהם מצווה ה' שלא לעשות כמותם. כשאין מי שמכוון מגיעים לטעות חמורה שכזאת, כשאין מנהיג משותף מגיעים למלחמה קשה כל כך. מחפים על בני בליעל מחד, ומוכנים להרוג שבט שלם מאידך.

מגילת רות היא דוגמה נוספת למה שעלול לקרות אם אין סמכות מוכרת בישראל. המגילה פותחת בהצהרה "בימי שפוט השופטים", במילים אלו מתמצת הנביא את האווירה השלות בעם, את רוח התקופה, העם שפט ביקר ופסל את שופטיו, חשב שהוא יודע טוב יותר, כשאין סמכות, בא רעב גשמי ורוחני על הארץ, ואדם גדול כאלימלך מסוגל לחמוק מאחריותו למשפחתו הקרובה ולהימלט לשדה מואב "איש הישר בעיניו יעשה".

משמעות נוספת לומדים אנו מן המגילה, אמונה. רות, נסיכה מבית המלכות במואב, לא הייתה רואה יהודי כל ימיה אלמלא בריחתו של אלימלך מיהודה. בוודאי שלא הייתה מעלה על דעתה להינשא ליהודי, לולא השפל הרוחני בעם ישראל. דווקא משום שאין הנהגה מרשה לעצמו אחד מבחירי ובכירי העם לעזוב את עמו וללכת לארץ קרובה פיזית ורחוקה מנטלית מעם ישראל, אין ספק שהיה זה שבר גדול בעם כשעוזב אחד מבכיריו בשעה שאין הנהגה וסמכות. אך הקדוש ברוך הוא מצמיח, מתוך השבר, את הישועה לעולם, מלכות בית דוד.

זרע הישועה נזרע בעמקי החשיכה, יוסף נמכר לעבד, אך המכירה גורמת לכך שהוא מכין לאביו "נחיתה" קלה במצרים. תינוק יהודי מושלך ליאור, דווקא השלכה זו גורמת לו להיות הילד היהודי היחיד שחי באותן שנים, ועוד בביתו של המלך שגזר "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו". צומח אותו ילד וגדל להיות מושיעם של ישראל.

אלימלך נמלט מגורלו, יכולים אנו לשער כמה שברון לב חשו אחיו כשאחיהם הבכור והעשיר עוזב אותם בשנות רעב. דווקא מתוך החושך והכאב מוליד הקדוש ברוך הוא את ראשית בית המלוכה בית שייבנה על אדני החסד של רות, ועל עוז רוחו של בועז, שמכיר תודה על החסד.

* * *

ימים לא קלים עוברים על עם ישראל בארצו, עתים מתנהגים אנו איש כלפי רעהו בדרך שאינה מכבדת איש את רעהו. חכמינו זיכרונם לברכה היטיבו להדגיש ש"איזהו מכובד?" לא זה שדורך על הבריות, לא זה המבליט את חסדו בהדגשת חסרונות רעהו אלא מכובד הוא – "המכבד את הבריות", כיבוד הבריות שכיבדה רות את חמותה לשעבר הביאה לתואר הכבוד "אמה של מלכות" אם המלוכה הנערצת על בית ישראל.

החסד שלמדנו מרות, והאמונה במנהיג העולם שמתוך הקשיים מצמיח ישועה, זוקפים את ראשנו בתקווה ובתפילה לימים טובים, לשמחת חג בו נקבל באהבה את תורת ה' התמימה. תורה בשלמותה, שהיא משיבת נפש.


Image

תגובות   

-1 #1 תיקוןהרב דוד לאו 2008-06-05 16:05
היות שהמאמר נכתב על ידי, לפני כמה שנים, אין התנגדות מבחינתי שתפרסמו, אבל מותר להביא גאולה לעולם ולהביא דבר בשם אומרו.
0 #2 תודה על ההערהצוות חברותא 2008-06-06 03:26
+1 #3 בימי שפוט השופטיםמשה 2008-06-09 14:53
מדוע דורשים את המשפט:בימי שפוט השופטים כתקופה בה העם שופט את שופטיו ולא כפשוטו: בתקופה בה השופטים שפטו והנהיגו את העם?
זה מקבל משמעות שונה לגמרי.
0 #4 תשובה למשהמוטי 2008-06-11 17:20
אכן, המשמעות שונה לחלוטין.
הסיבה שמפרשים את המלים "שפוט השופטים" במובן שהעם שפט את השופטים, היא מפני שאז המשמעות מאוד ברורה, המגילה מספרת לנו על כך שהייתה בעיה באותה תקופה, וכתוצאה מזה, אולי כעונש, היה רעב בארץ.

אם נפרש "שפוט השופטים" במשמעות שהשופטים שפטו, בעצם לא קיבלנו שום אינפורמציה. תקופת השופטים הייתה ארוכה, ולכן אין זה ציון של תאריך. אם כוונת המגילה הייתה לספק לנו תאריך היה כתוב למשל "ויהי בימי השופט פלוני".

מקווה שהבהרתי.
0 #5 למוטימשה 2008-06-11 22:22
תודה.

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן