לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

החכם עיניו בראשו | הימים הנוראים בהלכה ובאגדה


על חוף הים טייל אדם עני. נפשו עגומה עליו בשל עניותו. והוא הולך שקוע במחשבות. לפתע הוא מבחין מרחוק בתוך הים בידיים המנפנפות לעזרה. הוא קופץ מיד אל המים, ושוחה לעבר הנער הטובע. שחיין מצוין היה ההלך, ובמהירות הגיע אל הנער וחילץ אותו מן המערבולת. הביאו אל החוף, מיהר לטפל בו ולהגיש לו עזרה ראשונה עד שחזר להכרתו, וכך הצילו ברגע האחרון ממש.

כאשר התאושש הנער שאל אותו מיודענו העני: מי אתה ומאין תבוא? אולי אלווה אותך לביתך? אמר לו הנער: בנו של המלך אני! התרגש העני ופנה עם הנער אל ארמון המלכה. כאשר הגיעו סיפר הבן לאביו המלך את הקורות אותו. ואת הצלתו המופלאה על ידי ההלך העני. רעדה והתרגשות אחזו במלך. הוא פנה מיד אל העני ואמר לו: הצלת את בני יחידי - יורש העצר! הצלת את נצר המלוכה! במה אוכל להודות לך? ברצוני לתת לך מתנה מיוחדת במינה. אתן לך להיכנס לתוך חדר האוצרות שלי למשך שעה תמימה וליטול משם ככל אשר תחפוץ!
העני ההמום ומבולבל מיהר למלמל מספר מילות תודה ויצא מן הארמון. אט אט חדרה לתודעתו משמעותה של הבטחת המלך. בעוד מספר ימים ייהפך להיות האדם העשיר ביותר במדינה! הן במשך שעה תמימה יכול הוא למלא ארגזים באוצרות שערכם לא ישוער. הוא מיהר אל משפחתו הדלה לספר להם את הבשורה המדהימה. חיש מהר עשתה לה השמועה כנפיים. מכריו וידידיו באו לאח לו מזל טוב, והוא מצידו החל בהכנות. הוא היכן לעצמו ארגזים ושקים רבים, ואף משאית הובלות שתיקח את האוצרות אשר יוציא מבית המלך. וכך ציפה בדריכות רבה ליום המיועד.

ובינתיים בארמון המלוכה שררה מבוכה. המלך התעשת מהתרגשותו, וחשב פעם שנייה בקור רוח על ההבטחה שהבטיח. הוא הבין כי שגה בדבריו. הן תוך שעה עלול ההלך העני לרוקן את קופת המדינה. כיצד הוציא מפיו הבטחה שכזו? מיד כינס המלך את יועציו לאסיפה דחופה, ושטח לפניהם את הבעיה. היועצים שמעו את הדברים בכובד ראש. כולם הבינו כי אכן נקלעו לתסבוכת רצינית, הן את דבר המלך לא ניתן להשיב בשום אופן, אך מצד שני - ביצוע ההבטחה אף הוא איננו בא בחשבון!

והנה פנה אחד היועצים אל המלך ואמר לו: אדוני המלך, עלה בליבי רעיון מצוין. אולם לשם ביצועו נצרך אני לכמה אלפי דולרים. כאן שטח היועץ בפני המלך את תוכניתו. ופני המלך אורו. אכן רעיון מצוין. הוא נתן בידי היועץ את סכום הכסף המבוקש ומינה אותו להיות אחראי על ביצוע התוכנית.

עוד באותו יום הלך היועץ אל קרוביו ומכריו של העני, וברר אצלם אילו מאכלים ערבים עליו במיוחד. איזה סוג מוזיקה הוא אוהב. אילו תמונות מרשימות ומעניינות אותו. ועוד. לאחר שברר הכול לפרטי פרטים פנה לביצוע התוכנית. בימים הבאים שקד היועץ הנאמן על מלאכתו. ובהגיע היום המיועד הושלמו ההכנות על הצד הטוב ביותר...

השעה הגדולה הגיעה... העני (שכבר עומד בעוד שעה להיות עשיר...) חיכה בפתח בית האוצרות עם ציוד מלא של ארגזים ושקים. כאשר נִתן האות ונפתחו השערים נכנס העני פנימה.

מיד בהיכנסו הכו באפו ניחוחות מגרים של אוכל משובח הוא רצה להסיח דעתו מהם ולעטות על האוצרות, אלא שאז הבחין בשולחנות הערוכים ברוב פאר והדר, עמוסים בתבשילים מיוחדים במינם. בהחלטה של רגע החליט כי ישב רק לשלוש דקות לאכול משהו כדי שיהיה לו כוח לאסוף אוצרות.

הוא התיישב על הכסא המרופד. והתחיל לטעום מן האוכל שלפניו. מאכלים כה ערבים ומיוחדים לא טעם מעודו. מאכל גרר מאכל, והנה הבחין האיש כי חלפו להן עשר דקות תמימות! הוא החליט לקום מיד, חבל על כל רגע! אלא שאז הגיע מלצר הדור והגיש מנה שנייה. הוא לא חשב להתעכב עוד, אך הצצה קלה על המאכלים המוגשים שינתה את החלטתו. הוא החליט לטעום רק מעט. אך כמובן שגם ה"טעימה" הזאת ארכה לא פחות מעשר דקות. לאחר הארוחה הדשנה חש האיש בצימאון רב. לשמחתו הבחין בבר מיוחד של משקאות הניצב בפינת החדר הוא לגם בצימאון מספר כוסות של משקה מרענן ולתוספת גם מעט משקה חריף שיעזור לו לעכל את האוכל. מבט חפוז בשעון הראה לו כי עברה כבר חצי שעה!

בבהלה רבה מיהר האיש אל הארגזים המונחים בפינת החדר כדי להתחיל בעבודה. אלא שאז חש כבדות בכל אבריו מן המאכלים הרבים. המשקה החריף ששתה אף הוא סחרר את ראשו, והוא הרגיש שהוא זקוק בדחיפות לעשר דקות של מנוחה. אז יוכל לקום רענן ולארוז במהירות אוצרות לרוב. הוא נפל בעייפות על כורסא נוחה שניצבה בחדר ושקע בשינה מתוקה וערבה. שארכה כרבע שעה.

הוא קם כולו מבולבל והנה עולים באוזניו צלילים מרתקים ושובי לב מנגינות מיוחדות המנוגנות בידי להקת אומנים בעלי שם עולמי הוא מאזין כשהוא מוקסם ומרותק. ולפתע הוא מבחין כי על הקיר תלויות תמונות מרהיבות עין, עשויות בידי טובי האומנים בעולם. גם חפצים אומנותיים נוספים היו מונחים בפינות שונות לצד אוספים מעניינים. וכך התהלך העני מוקסם ושבוי במראות ובצלילים המרתקים.

לפתע בבת אחת התעשת, הוא נזכר במטרת בואו לכאן, והביט בחפזה בשעון מה מאד נבהל לראות כי כמעט תם זמנו נותרה לו רק דקה אחת... מבולבל ומבוהל הוא פנה לערמת השקים, ורץ כמטורף בין המדפים בניסיון לחטוף משהו טרם הספיק השק להתמלא עד חציו. וצלצול חד נשמע אות כי תמה השעה. משרתי המלך אחזו בו ומיהרו להוציאו מחדר האוצרות...

נקל לתאר את אכזבתם המרה של בני המשפחה למראה ה"אוצר" שהביא עימו האב, ואת תחושת ההחמצה הצורבת של העני, תחושה אשר תלווה אותו כל ימי חייו מתוך הסח הדעת הפסיד את הזדמנות חייו.


עומדים אנו עתה בתקופת "הימים הנוראים" אומרים רבותינו שאילו היינו יכולים לראות בעיני הבשר שלנו כמה אור וקדושה, וכמה שערי שמים פתוחים לפנינו, לא היינו מפסידים אף רגע בימים אלו! בימים אלו יכול האדם להשיג מעלות נשגבות ברוחניות, להעפיל ולעלות למדרגות גבוהות. בימים אלו זוכה האדם לסיעתא דשמיא גדולה בעבודת ה'.

אולם היצר הרע, שאף הוא מכיר בסגולתם המיוחדת של הימים הללו, איננו שוקט על שמריו. בכל כוחו הוא מנסה להסיח את דעתנו בתרגילי הסחה שונים: שגרה עמוסה, טרדות היום יום, עבודה ועוד ועוד. אך עלינו לאזור כוח ולהתאמץ בכל כוחנו לבל נדמה לאותו עני בער. נשתדל לתפוס את הימים הללו בידיים ולמלא את נשמתנו באוצרות רוחניים.

יהי רצון שנזכה כולנו להתחזק בתורה, ולנצל את זמננו בעולם הזה לאסיפת עוד ועוד תורה. מצוות ומעשים טובים. ונכתב ונחתם בספר צדיקים לאלתר לחיים טובים ולשלום. אמן.

(הימים הנוראים בהלכה ובאגדה)

תגובות   

0 #1 יצר הרע החזקבן ציון 2007-08-22 19:20
מי יכול נגד יצר הרע ?
אני בחופש יש ליותר תורה ותפילה במנין אבל יצר הרע לא מחפש את החלשים אלא את שחושבים שהם גיבורים

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן