לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

ובכן תן פחדך | עלון בית דוד

הבקשה הראשונה, שאנו מבקשים מהקב"ה בכל פעם שאנו עומדים לפניו בימים הנוראים, פותחת במלים אלה: "ובכן תן פחדך ה' אלהינו על כל מעשיך". אולי אין אנו מודעים לכך "שבכל מעשיך" הרי כלולים גם אנחנו בעצמנו... ואם כן, אולי צריך לחשוב מעט, לפני שאומרים זאת: הלא "פחד" מצטייר אצלנו תמיד כדבר שלילי, לא רצוי, כגורם למתח נפשי, ומה ראינו לבקש דבר כזה? אולי הסיפור הבא יעזור לנו להבין זאת.
 
א. החליט להרשם לקורס גמילה למעשנים. אחרי ששני קרובי משפחה מתו כתוצאה מעישון, דרשה אשתו ממנו להפסיק את העישון, אבל ההרגל היה חזק יותר ממנו. כשנרשם לקורס, הוא היה יותר מספקני. "אחי וגיסי מתו מעישון, וזה לא הזיז לי. מה תוכלו לעשות יותר מזה?!"
 
למחרת, הגיע א. לשיעור הראשון. הראו להם צילומי רנטגן של ריאות מעשנים: ריאות מצומקות, מלאי פיח, בליווי הסברים מפורטים. אחרי הצהרים, ביקרו במחלקה בבית חולים, והראו להם חולים בשלבי מחלה שונים, כולם מעשנים. שוב לוו בהסברה מתאימה. בשיעור הבא, קיבלו מידע על מחלות הלב, בעזרת תוכנית אור-קולית מיוחדת. גם כאן שולב ביקור בבית חולים. בתום השיעור נאמר להם לחזור בעוד שבוע.
 
יומיים תמימים לא נגע א. בסיגריה. ויהי ביום השלישי, אמר לעצמו: בוא ונתפשר על סיגריה אחת בבוקר ואחת אחר הצהרים. כשחזר למכון הגמילה בתום שבעה ימים, שאלו אותו: האם אתה עדיין מעשן . ענה, כן? החזקתי מעמד כמה ימים, אחר כך עשנתי מעט, והיום כמעט מלא!, "אין דבר, חכה" אמרו לו.
 
הפעם, היתה הפתעה. המדריך חילק סיגריות לכל המשתתפים. הם הוזמנו ליכנס בחדר חשוך, וכל אחד מהם התיישב לפני מסך קטן. "הדליקו את המסך", הם נצטוו. על המסך הופיע צילום צבעוני של הריאות. "זהו צילום של הריאות - שלכם!" הודיע המדריך. "עכשיו, תואילו להצית סיגריה, ותתחילו לעשן." על המסך נראתה עננת העשן, שמילאה את הריאות בכל שאיפה. ולאחר מכן, כשנגמרה הסיגריה, באה המנה האחרונה: צילום מוגדל של הריאות, שבו הם נראו מלאות בנקודות שחורות. "אלה הם השאריות, שהשאירה הסיגריה." הסביר המדריך. עכשיו, הדליק את האור, והתבונן במשתתפים. שקט מוחלט שרר באולם, ההלם היה מושלם. "עכשיו נוכל להתחיל בגמילה" הודיע המדריך בסיפוק.
 
כיצד זה קורה, שאנחנו חוטאים, מתחרטים, ושוב חוטאים? האם החרטה לא היתה כנה? התשובה היא, החרטה היתה חרטה אמיתית - אבל שטחית. היא לא חדרה אל הלב. גם מותם של בני המשפחה מעישון, גרמה ללא ספק להתעוררות ולהחלטה מה זעזע את המעשנים האלה? נתנו להם להרגיש את תוצאות מעשיהם - על עורם ובשרם. הם קיבלו תמונה בשידור חי, ובכל עת שיטלו סיגריה ביד, תעלה תמונה זו לנגד עיניהם. מעתה, כל שאיפת עשן תגרום להם ליסורי נפש. הם לא יצטרכו להלחם - הסיגריה הפכה בעיניהם לדבר מאוס .
 
אילו יכולנו לראות את התפלה שאנו מתפללים בציור מוחשי - גוף ללא נשמה, מלאה מומים - שוב לא היינו זקוקים למאמץ מיוחד כדי להתפלל כראוי. אילו ראינו את החורבן וההרס שמחוללים בשמים השעות שאנו מבלים לריק, לא היינו מבזבזים אפילו דקה ביום. ואילו היינו מרגישים, איך שבכל הסתכלות בדבר אסור מתפשט הארס הרוחני בכל גופנו, לא היינו מעיזים להרים את מבטנו בלכתנו ברחוב. אלא מאי? לדאבוננו, עוד לא הומצא המכשיר הנפלא הזה.
 
גם רבנו יונה, כשמלמד אותנו את דרך החרטה, הלך בדרך זו :
"ויתחרט על מעשיו הרעים, ויאמר בלבו: מה עשיתי, איך לא היה פחד אלהים לנגד עיני... ? לא חמלתי על גופי, ולא חסה עיני עליו... ולא זכרתי יום המוות, אשר לא ישאיר לפני נשמתי כי אם גויתי ואדמתי ".
 
זוהי עבודת התשובה: להמחיש לעצמו את תוצאות מעשיו, עד שיהיה "פחד אלהים לנגד עיניו "!
 
פעם אחת בשנה, ניתנת לנו הזדמנות לעבור את החוויה הזאת: להרגיש את ה"פחד אלהים כנגד עיניו"...
בימים הנוראים, כשאנו עומדים בתפלה לפני בורא עולם. אם נשכיל לשאוב לתוכנו את ההרגשה הזאת, לאגור אותה בלבנו כדי שנוכל לעשות בה שימוש במשך כל השנה, אזי ניצלנו את הימים האלה, אזי הם ישפיעו עלינו גם בשאר ימות השנה.
 
לכן מבקשים אנו מהקב"ה: "ובכן תן פחדך", תעניק לנו את המתנה הנפלאה הזאת, תן לנו להרגיש את הפחד, כדי שלא נצטרך להלהחם עם היצר. "ויעשו כולם אגודה אחת, לעשות רצונך בלבב שלם"!

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן