לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

כתבינו בספר החיים | מערכת האתר

כתבינו בספר החיים, ככתוב ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום

 

דרשו חכמינו זכרם לברכה: האם אפשר לדבוק בשכינה, והלא נאמר שה' הוא אש אוכלה? אלא הידבק במידותיו – מה הוא רחום אף אתה היה רחום, מה הוא חנון, אף אתה חנון.

 

המשיל על כך המגיד מדובנא: תלמיד חכם אחד היה גדול בתורה מחדש ומקשה מתרץ ומבאר. היה לו בן שלמד בישיבה. שאל את בנו: מה לומדים כעת בישיבה.

 

ענה הבן: אוחזים בסוגיא פלונית.

 

שאל האב שאלה או שתים, והבן השיב לו בשטחיות.

 

ראה האב שהבן לא חדר אל מעמקי הסוגיא ולא גילה את נתיבה. בדק אותו גם בסוגיות קודמות וגם שם נוכח כי התוצאה זהה. לימודו של הבן רדוד ושטחי. יש לכוונו בלימודו, להראות לו כיצד מעיינים בסוגיא.

 

נטל האב את מחברת חידושיו על אותה מסכת והביא אותה לבן. 'קח' אמר האב 'עיין בזה'. כעבור שעה שב הבן והחזיר לאב את המחברת בעיניים נוצצות.

 

ובכן, שאל האב, מה אתה אומר, וציפה לשמוע קושיות, השגות, הערות על הדברים. אולי יביא ראייה נוספת לחידושים.

אך הבן רק אמר: מה אומר לך אבא – אתה ממש גאון.

 

לא היה קץ לאכזבתו של האב, הרי אין הוא זקוק להסכמתו של בנו. כל מבוקשו היה שבנו ילמד לצעוד בנתיבות העיון, שידע גם הוא ללמוד כפי שניסה להתוות לו במחברת.

 

והנמשל

הקב"ה מראה לנו את קצות דרכיו, חנון ורחום, ארך אפים ומרבה להיטיב.

 

אנו מתפעלים וקוראים: 'מי כה' אלוקינו הטוב ומיטיב לרעים ולטובים'.

 

אך הקדוש ברוך הוא משיבנו: וכי להסכמתכם אני צריך, כל מה שביקשתי הוא שתלכו בדרכי ותהיו גם אתם לטובים ולמטיבים, ואז ארווה מכם רוב נחת ואקצוב לכם חיים טובים, ועל כך נאמר "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".

 

[על פי שערי ארמון]. 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן