לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

אל מול פני המלך | הרב יוסף ברוק

רעיון מדהים עומד בבסיס המחשבה היהודית, האומר כי האדם יכול לעמוד מול בורא העולם וכל היקום, ואינו צריך "אישורי כניסה" או תאום קודם עם הרל"ש. ביכולתי להתרכז ולפנות ישר אל מלכו של עולם, להתפלל ולומר בלשון נוכח: "ברוך אתה ה'" "אתה גיבור לעולם" ועוד מלשונות התפילה. הדבר טעון הסבר והרחבה.

 

ידוע הכלל: "מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא", מכוח יסוד זה קבעו מתקני ומחברי סדר התפילה את המהלך שבשלושת הברכות הראשונות אנו מספרים שבחו של מקום, ורק אחר כך בברכה הרביעית: "אתה חונן לאדם דעת" אנו מתחילים לבקש בקשות, כעין מלך בשר ודם שקודם משבחים ומרצים אותו, ואחר כך מבקשים ממנו בקשות. וכן בסיום התפילה, שלושת הברכות האחרונות הנן שבחו של מקום כמו לפני פרידה ממלך בשר ודם, שלאחר ששוטחים בפניו בקשות, חוזרים ומודים לו, ושוב לאחר מכן פוסעים - שלוש פסיעות אחורה כנפטר (נפרד) ממלך

 

גם בנושא קרבנות מצאנו את הכלל הזה, שבו קרבן חטאת קודם לקרבן עולה שמשמעותו תחילה יש לבקש סליחה על מעשה שלילי שנעשה - קרבן חטאת (כידוע, קרבן חטאת מקריבים על מעשה בשוגג של עברה שעונשה מיתה) ורק אחר כך לשגר דורון - קרבן עולה, שבא בנדר כעין הנהגת אדם שבא לפייס את המלך אשר חטא כנגדו, ורק אחר כך הוא מביא לו דורון ומתנה.

הבנת הדברים היא כך. אכן כן, כל הנהגה היא נעשית מעין הבנתו של האדם וכפי שהוא נוהג בעולם בסדרי שלטון ומנהיגות כן מצפים ממנו שיתייחס אל הבורא ביראת כבוד שהיא תואמת ומקבילה למהלך חייו הרגיל. כל זה באמת מצד האדם ויחסו לבורא. מאירך, הבורא שבידו הדבר, צמצם את יכולתו וכבודו, ונתן בידי האדם את היכולת לדלג על המהלך הזה ולפנות אליו ישירות, כי הרי זה רצונו עתה, ומעצם נתינת רשות למד האדם על רצונו של הבורא ואהבתו אליו, שהרי דילג על כל "הרשמיות והפורמליות ", ונתן לאדם את היכולת לעמוד מולו בכל עת שיחפץ, ועל כל בקשה שיראה בה רצונו.

וכי בן קטן המטפס על ברכי אביו המלך זקוק לאישור משרד כלשהו? והרי זה אביו וזהו רצונו שבנו יהא קרוב אליו.

ויותר מכך בימי אלול ותשרי בהם הקירבה יותר גדולה וכלשון המדרש, אשר המלך יוצא אל העם, ניתנת אפשרות לא רק לפנות אליו בארמונו, אלא להגיע לשאול ולבקש מכל אחד מנתיניו את בקשותיו רצונותיו וצרכיו. קירבה זו המגלה על האהבה הגדולה של המלך לעמו,שבני ישראל עם קרובו צריכה למלאת אותנו מחד ברגש של שמחה על היות מלכו של עולם השליט בשמים ובארץ וכל אשר בהם, חפץ בנו ולאהבה, ומאידך, אנו חשים אחריות רבה. קיבלנו ימי חסד אלו בהם ידו פשוטה וקרובה יותר מכל זמן אחר הבה נאחז ביד, נתקרב אף אנו נישא לבבנו אל אבינו שבשמים.

חודש מבורך, שנה טובה
עת לחשוב, תשרי תשס"ה, גליון 59
 

תגובות   

0 #1 פניה אל מלך מלכי המלכיםאתי 2009-09-14 04:26
וכמה התרגשות ממלאה אותך מתחילת התפילה ועד סופה, וכמה ברכות אתה מקבל בעד התודה שאתה מודה לה',

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן