לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

פתחו לי פתח... | מאמר אורח

פתחו לי פתח... / לוי מגדיאל

בשבוע שעבר הזכרנו את הצורך להפוך את הימים הנוראים ל'מנוף' לשינוי הדרך ולהשתפרות בכל תחומי עבודת ה', בין אדם למקום ובין אדם לחברו.

ראינו, כי כדי שהימים האלו לא יעברו לריק, חלילה, מן הראוי והנדרש לההחליט החלטות מתאימות שתחזקנה מעמד עד לשנה הבאה, בכדי שההתחזקות תקבל מימד מעשי.

השאלה הגדולה היא, איפוא, איזו החלטה [או החלטות] מן הראוי שניטול על עצמנו, שהרי הדברים משתנים, כמובן מאליו, מאדם לאדם ומנסיבות לנסיבות. על כך נדון בע"ה במאמר זה. קריאה ולימוד פוריים.



בעת שאנו בוחנים את עצמנו ובודקים מה הם הקבלות שעליהם רצוי להתמקד, עלינו להתבונן בכמה נקודות שהם תנאים שבהם ההחלטות צריכות לעמוד בכדי שתהיינה יעילות, יציבות ומהוות 'מפתח' או 'נקודת-פתיחה' לשינוי דרך כולל.

  1. אתגר מתאים.
כפי שציינו במאמר הקודם, ההחלטות צריכות להיות בעלת קושי ואתגר מסוים, אך במידה מוגבלת, שלא תהיינה קשות בהפרזה יתר על המידה, כך שלא נוכל לעמוד בהם, ומשום כן עלולות להיזנח לחלוטין. הלא אם אנו מאמינים שגזר הדין לשנה טובה או הפכה, חלילה, תלוי ב'תשובה' אמיתית, איך ניגש ליום הכיפורים הבא עלינו לטובה בשנה שאחריה, כשאנו אפי' לא זוכרים אלו קבלות קיבלנו ?! אבוי לאותה בושה !!!

  1. סולם העליה.
עלינו לזכור את המשנה שאומרת 'לא עליך המלאכה לגמור' . הרי אין אנו דורשים מעצמנו להשתנות ביום אחד מן הקצה אל הקצה בכל התחומים הטעונים שיפור, זהו דבר שלמעלה מכוחותיו של אדם, וכלל נקוט בידינו כי 'אין הקב"ה בא בטרוניא על בריותיו',עלינו להאזר בסבלנות ואורך-רוח לתקן את עצמנו בדרגה מסוימת ולאחר שרכשנו יציבות באותו מצב אליו התרוממנו, רק אז עלינו להתמקד בשלב הבא של סולם העלי'ה הרוחנית.

אך זאת עלינו לזכור היטב, שהדרגה אותה אנו מתקנים בשלב זה, איננה ה'תחנה הסופית' של מטרתנו, אלא רק 'תחנת ביניים', שמתוך הסיפוק והשמחה בהצלחת האתגר שאותו הצבנו, נוכל לקבל כוחות להמשיך עוד ועוד בפיתוח אישיותנו וקומתינו הרוחנית. וכפי שציטטנו את המשנה מפרקי-אבות: 'לא עליך המלאכה לגמור, ואי אתה בן-חורין להיבטל הימנה'. על פי זה אנו מבינים שהקבלות אמורות לקבל אופי של 'תחנת-דרך' במסלול ההתקדמות או 'שלב' מסוים בסולם העליה.

כלומר, שאין הקב"ה מחפש היכן הם הדברים הלא-טובים בכדי למצוא על מה להתרעם, חלילה. ההיפך הוא הנכון. בורא-עולם מעודד אותנו ללכת יד ביד, צעד אחר צעד, עד למטרה הנשגבה של עבודת ה' מושלמת, כאם המלמדת את ילדה הקט לצעוד את צעדיו הראשונים עד להליכה יציבה ומושלמת. משום כך

  1. ביקורת, פיקוח ועידוד עצמי.
בלא כל ספק, אין אנו רוצים למצוא את עצמנו 'מתעוררים' בסוף השנה הבאה, תוך היזכרות שבעצם קיבלנו על עצמנו לעשות כך או להמנע מכך וכך.

עלינו להשתמש ב'תזכורת' קבועה ומסודרת
שתאפשר לנו לעקוב אחר ביצוע הקבלות כהלכה. זה יכול להיות פנקס מסודר שאחת לתקופה כמו שבוע-שבועיים אנו רושמים בו היכן אנו עומדים בנושא זה בכללו ובשמירה על הקבלה בפרט. פנקס שכזה מאפשר לנו ביקורת שתפקח כראוי על הדברים שיעשו כהלכתן. זה גם משמש כמקור לסיפוק ועידוד עצמי יעיל ביותר.

אם במקום מסוים שמרנו על הקבלה גם במחיר של מאמץ רגשי רב או הוצאה כספית גדולה, זה בהחלט מהוה סיבה לשמוח ולהודות לה' על הכוחות שהוא העניק לנו להתחייב ולבצע, בבחינת 'ויגבה לבו בדרכי ה' '. להרגשות אלו יש השפעה מכרעת לסיכויי הצלחת תכנית הקבלות.

אפשרות נוספת לביקורת ופיקוח, היא על ידי שיתוף חבר, רב, בן משפחה או ידיד קרוב, שאתו נלבן את השאלות שצצות מידי פעם, בנושא ההתקדמות הרוחנית בתחום שבו קיבלנו על-עצמנו להשתפר, ועל כך נאמר: 'עשה לך רב, וקנה לך חבר'. חבר נאמן וידידות-נפש הם דברים שתמורתם לא תסולא בפז. כאשר שני אנשים נדברים יחד לדון בענייני עבודת ה', הרי על כך נאמר: 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע וכו'.


  1. תחום שיש בו השפעה והשלכה על שאר העניינים.
קבלה שנוגעת לחיזוק קביעת עתים לתורה באופן 'בל-יעבור', יש לה השפעה קריטית על כל תחומי עבודת ה' ומצבו הרוחני של האדם עצמו וכל משפחתו.

כמו כן, בתחום 'בין-אדם-לחבירו'. קבלה בענין שמירת-הלשון, ללמוד בעקביות את הלכותיה ולהתחזק במוסריה (ניתן להשתמש בכמה וכמה ספרים שיש בהם חלוקת ההלכות ודברי-החיזוק לפי תאריכים או לפי מספר ימים), יש בזה שיפור שורשי עמוק שמשפיע על כל הליכות האדם עם ידידיו, משפחתו, מכריו וכל הנפגש עמו בחיי יום יום.


רעיונות ועקרונות נוספים נביא בל"נ במאמר הבא, בע"ה.

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן