לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

יום זה... (לשמחת תורה) | דע את יהדותך

יום זה…

[לקט "חדשות" מחג שמחת תורה]

 

הוא יום הכולל בקרבו שני חגים. חג שמיני עצרת וחג שמחת תורה. כך בארץ ישראל. אך בתפוצות הגולה בו חוגגים יום נוסף ("יום טוב שני של גלויות"), נחוג יום ראשון כ"שמיני עצרת" ויום שמיני כ"שמחת תורה".

 

הוא יום "שמיני עצרת", הוא חג בפני עצמו ואינו מחג הסוכו. רק סמוך לו. שמו בא לו לפי המקורות בבקשת האלוקים מעם ישראל "עצרו עמי עוד יום אחד קשה עלי פרידתכם". תוספת "יחודית" זו לחג נובעת גם משום שחג הסוכות יש בו סממן אוניברסלי. זהו חג בו הוקרבו במקדש שבעים קרבנות. כתפילה של עם ישראל לשלום שבעים אומות העולם ולרווחת האנושות כולה. שמיני עצרת הוא שוב חג יהודי ייחודי.

 

הוא יום שמחת התורה. חג סיום המחזור השנתי של התורה והתחלתה מחדש. לפי המסורה, משה הוא שתיקן להם לישראל שיהיו קורין כל שבת בתורה. חכמי הדורות שאחרי משה ילקו את התורה לחמישים וארבע פרשיות (כמנין שבתות השנה בשנה מעוברת).

 

הוא יום בו שונה הקריאה בתורה מכל שבתות השנה. כל שבת עולים לתורה שבעה קרואים, ואילו בשמחת תורה עולה הקהל כולו. כן זוכים ביום זה לעליה גם נערים מתחת לגיל בר מצוה, אחדות העם מסביב לתורה מופגנת איפוא ביום זה כאשר הכל נוטלים חלק בעשייה.

 

העולה האחרון המסיים את קריאת ספר דברים זוכה לתואר "חתן תורה". העולה אחריו המתחיל את הקריאה בספר "בראשית", מבראשית, שמו בישראל "חתן בראשית". כך מתחברים בצורה סמלית סוף התורה ותחילתה ויוצרים מעגל אינסופי של לימוד תורה כשחג זה משמש כ"תחנת מעבר".

 

הקפות  שמחת תורה, הוא מנהג שהשתרש בעם מאוחר יחסית, במאות השנים האחרונות. בליל שמחת תורה וביומו, מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש ומכבדים את באי בית הכנסת, בנשיאת הספרים בשבע הקפות מסביב לבימה במרכז בית התפילה. כל הקפה פותחת באמירת פסוקים מתאימים, ומלווה בשירים וריקודים. המקור לעריכת ההקפות, במצוות הקפות המזרח בימי הסוכות בבית המקדש. מסורות רבות נקשרו להקפות אלה, המשתנות מעדה לעדה.

 
פורסם במדור דע את יהדותך, מעריב, 12.10.79
בתמונה הקפות שניות, נופית, 2011
 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן