לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

יהלום בקופסת הקפה | מערכת האתר

לבקשת קוראי המדור אנו מביאים שאלה נוספת:

חברה לייצור קפה רצתה לקדם את מכירותיה, ופרסמה שבאחת מחפיסות הקפה הוכנסה טבעת יהלום.

לשכנו של משה באו אורחים, ונגמר לו הקפה שבביתו, לכן הוא ביקש ממשה שישאיל לו קופסת קפה לצורך האורחים, ולאחר שיגמור להשתמש בה יחזיר לו את היתרה.

בשעת ההשתמשות הבחין השכן שבקופסה ששאל ממשה נמצאת טבעת היהלום.

האם השכן שמצא זאת זכה בטבעת הנ"ל, או שראובן המשאיל זכה בה למרות שהוא לא ידע כלל מהמבצע הנ"ל ולא התכוון בשעת רכישת הקפה לזכות בטבעת הנ"ל?

 

Image

תגובות   

0 #11 יגאל 2008-03-13 19:45
זה נכון שהיצרן התכוון לתת את היהלום לקונה הקפה, אבל לא בטוח שכשהוא קנה את הקפה הוא התכוון לקנות גם את היהלום.
0 #12 היצרן מעדיף לא לתתvbr 2008-03-13 23:19
את המתנה אלא שיפוג התוקף והטבעת תחזור אליו..
0 #13 תשובת הספרמוטי, מנהל האתר 2008-03-16 15:45
א. אם ידע ראובן המשאיל מהמבצע לפני שהשאיל את קופסת הקפה - הטבעת שייכת לראובן המשאיל.

ב. אם ראובן הלווה לשכן קופסת קפה על מנת שיחזיר לו קופסא אחרת, או שנתן לו אותה במתנה - הטבעת שייכת לשכן או למקבל המתנה.

ג. אם ראובן המשאיל לא ידע מהמבצע, הדין תלוי במחלוקת הראשונים, ולכן אי אפשר להוציא את הטבעת מידיו של השכן שמוחזק בה.

בביאור מחלוקת הראשונים, נקדים את דברי הגמרא ממסכת בבא מציעא (כה) שאדם המוצא דבר ברשות חבירו, וניכר שהחפץ ישן מאוד עד שסביר להניח שהוא אבד מאחרים לפני שנים רבות - הרי החפץ שייך למוצא.
ובביאור טעם הדבר, כתבו התוספות שזה מפני שאין החצר קונה לבעליה דבר שיתכן ולא ימצא אותו לעולם (כמו בסיפור שבגמרא, שהיה תחוב בכותל ישן). ולפי הטעם הזה, באמת הטבעת תהיה שייכת לראובן המשאיל. שהרי כאן הוא כן היה מוצא את הטבעת ולכן היא שייכת לו.
אך שיטת ה"מרדכי" שזה מפני שאין החצר קונה לבעליה דבר שאין הוא מעלה על דעתו כלל שדבר זה נמצא בחצירו, מכיוון שכל קנין צריך דעת מסויימת של הקונה. ולפי שיטה זו, כאן גם כן ראובן לא מעלה על דעתו שיש טבעת בקופסת הקפה, ולכן כשהוא קנה את הקפה לא זכה בטבעת.
0 #14 למה הוא היה צריך לספר לוצחי 2008-03-16 18:18
אני מתפעל מהשכן ששאל את הקפה.
בינינו, כמה מאיתנו היו מגלים לו שמצאו את הטבעת? הרי הוא לא היה יודע מזה בכלל...
0 #15 תשובת הספר תמוהה מאודאודי 2008-03-17 13:44
א. לא מדובר כאן על חצר שלא יכולה לקנות ללא ידיעתו -שזה חסרון בדין "יד" שבחצר
ב. מאחר והוא נתן לו קפה ולא נתן לו את הקופסה, זה מעולם לא נהיה של השכן
0 #16 תשובה לאודייוסי 2008-03-17 22:29
הטענה לפי אותם פוסקים, שהטבעת שייכת לשכן אינה משום שראובן נתן לו אותה, אלא שאין לראובן בעלות על הטבעת, בדומה לסיפור בגמרא שאדם מצא משהו תחוב בכותל ישן, ולא מסופר שנתנו לו את הכותל.

כך גם על טענתך הראשונה, מכיון שהדיון כאן האם הטבעת שייכת לראובן המשאיל, צריך לבדוק איזה קנין יש לו בה, וממתי זכה בה. מאחר והוא לא התכוון לקנות ולזכות בטבעת, הדרך היחידה שהוא יכול לזכות בה הוא בקנין חצר שקונה לאדם שלא מדעתו. אך שיטת המרדכי היא שאע"פ שהחצר קונה לו שלא מדעתו בכל זאת צריך שלפחות זה יהיה משהו שהוא מעלה על דעתו.

אני לא יודע איך זה אצלכם, אני לא מחפש טבעות בקופסאות קפה, אז כנראה שאני לא מעלה על דעתי...
0 #17 יוסי חביביאודי 2008-03-20 13:23
חבל שענית הפוך כך הורסים בניין ;-)

טענתי תלויה אחד בשני
מאחר ובעל הבית לא קנה את זה ע"י ידי חצר אלא ע"י חליפין אין את חסרון היד של החצר
ולכן מאחר והשכן לא קנה את הקופסה ממנו (כי הוא לא נתן לו אותה במתנה)
היהלום נשאר של בעל הבית.
0 #18 אודי היקריוסי 2008-03-20 16:29
אבל מה נעשה שההלכה אומרת שאי אפשר לקחת את זה מהשכן?

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן