לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

אלכסנדר מוקדון והזקנים החכמים | הרב עזריאל יונה

הגמרא במסכת תמיד [דף לב] מספרת על מפגש מרתק בין המלך אלכסנדר מוקדון הגדול, לבין עשרה זקנים חכמים מן הדרום שכונו בגמרא 'זקני הנגב'. אלכסנדר שאל את הזקנים שאלות שונות שעל כולם השיבו לו בחכמתם, ולבסוף, לפני פרידה, ביקש מהם עצה כיצד להגיע לאתר מסויים:

אמר להן [אלכסנדר לזקנים] בעינא דאיזל למדינת אפריקי [אני מבקש להגיע למדינת אפריקי, עוצו לי עצה כיצד אעשה זאת]. אמרו ליה לא מצית אזלת דפסקי הרי חושך [אמרו לו הזקנים: אינך יכול, שכן מדינת אפריקי נמצאת מעבר להרי החושך – הרים בהם אין אור לעולם - ואין איפא אפשרות לחצות אותם]. אמר להן לא סגיא דלא אזילנא [אמר אלכסנדר: אין אפשרות שלא אלך לשם] ואמטו הכי משיילנא לכו [ולכן אני מתייעץ אתכם] אלא מאי אעביד [מה אעשה]? אמרו ליה אייתי חמרי לובאי דפרשי בהברא [אמרו לו הזקנים: קח אתך חמורים לוביים המסוגלים להתנהל גם בחשיכה מוחלטת], ואייתי קיבורי דמתני וקטור בהאי גיסא [קח אתך גם חבלים אותם תקשור בגדה אחת של הרי החושך, ואת קצם השני קשור בגדה השניה לאחר שתחצה את הרי החושך], דכי אתית נקטת בגוויהו ואתית לאתרך [כדי שתוכל לחזור בעזרת החבל - אם החמורים יאבדו את דרכם]. אבד הכי ואזל [עשה כך והגיע למדינת אפריקי]...

 

בהמשך מספרת הגמרא את קורותיו של המלך הגדול באפריקי, אך אין זה מענינינו. במאמר קצר זה הייתי מבקש להתייחס לשורה אחת בטקסט המתייחסת לדבריו של אלכסנדר הגדול. כאשר הסבירו לו הזקנים כי הוא אינו יכול להגיע למדינת אפריקה, ואלכסנדר התעקש, שלפו לו מיד האנשים את רעיון החמורים הלוביים, והחבל בין שתי הגדות. הרעיון עצמו, יש לומר, לא נשמע מבריק במיוחד. הרי החושך הם מקום בו לא ניתן לראות מאומה מפאת החושך השורר שם תמיד [המפרשים מסבירים שהיה שם מעין ענן שחור ועבה שלא איפשר להדליק כל פיסה של אור], כך שחמורים שמסוגלים לראות גם בחושך הם הפיתרון הטבעי והמתבקש. כך גם מתיחת החבלים מן העבר האחד לשני באזורים בהם קיים חשש לאיבוד ההתמצאות היתה מן הסתם טכניקה מוכרת, מדוע אם כן לא הציעו לו החכמים מיד, את אותו רעיון?

 

מסתבר כי עצות 'החמורים והחבלים' הן עצות גרועות. החמורים מסוגלים אולי לראות בחושך, אך שוטה יהיה מי שישליך את יהבו על בהמות משא במקום בו לא ניתן לראות עשרים ס"מ קדימה. גם החבלים נשמעים אולי כפתרון חביב, אך מתיחתם על פני הרי ענק בתקווה כי הם יוותרו גם ימים לאחר מכן, לא נחשבת להתנהגות הגיונית במיוחד. זו הסיבה שהחכמים לא העלו את ההצעה הזו, שכן מוחם המבריק ניסה לאתר למלך עצה נבונה, פרקטית, שתבטיח לו דרך חלקה ומוצלחת, ולא דרך חתחתים מלאה סכנות. אלא שכעת נשאלת שאלה הפוכה: מדוע אם כן הציעו זאת הזקנים בשלב השני? האם הם רצו לסכן את חייו של אלכסנדר הגדול?

 

כאן מופיעה האמירה הקצרה של המלך ששינתה את פני הדיאלוג: "אמר להן: לא סגיא דלא אזילנא", כלומר אין אפשרות שלא אלך. במילים אחרות, החלטתי שאלך, וכעת אנו ניצבים בפני נתון. עליכם נותר רק לפתור את בעיית הדרך. החכמים הבינו כי אין כל אפשרות אחרת, ואז צץ במוחם הרעיון הפחות מוצלח אך היישומי לכל הפחות – החמורים הלוביים והחבלים. כח רצונו האדיר שלך אלכסנדר מוקדון, לא איפשר להם להימלט מאיתור של פיתרון כל שהוא, והם במהירות אילתרו איזו שהיא דרך שתצליח להעביר אותו מצד לצד וגם תותיר אותו בחיים. ואמנם, אלכסנדר הגיע בשלום לאפריקי, וגם חזר ממנה. כח הרצון מסתבר, עשוי לחלץ פתרונות גם במקרים מורכבים בהם נראה שאין כל אפשרות להתיר את הסבך.

 

תגובות   

0 #1 כח רצוןיחיאל 2014-01-09 20:56
כח רצון הוא מצרך נדיר, בדומה להשגת יהלום בגודל 10 קאראט.
אמור לי כיצד אשיג אבן יהלום בגודל הנ"ל ואומר לך מהו כוח רצון.

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן