לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

ההרגל לראות את הטוב בכל דבר | הרב עזריאל יונה

מספרת הגמרא על רבי עקיבא שיצא לאסוף כסף לצדקה והגיע לעיר אחת בה ביקש להתאכסן. אלא שהאנשים שם לא נתנו לו אכסניא ורבי עקיבא בלית ברירה נאלץ להשתכן ביער הסמוך. אמר רבי עקיבא כל מה שעושה ה' לטובה.

 

עם רבי עקיבא היה תרנגול אותו לקח שיעיר אותו עם הזריחה, חמור עליו רכב, ונר לאורו הגה בתורה בלילה. והנה הגיעה רוח וכיבתה את הנר, וגם לא איפשרה להדליקו שוב. עוד רבי עקיבא יושב בחשיכה וקול בעל חי קטן נשמע: היה זה חתול שהצליח לגרור את התרנגול ולטרוף אותו. מיד אחר כך הגיע בעל חי נוסף ממשפחת החתוליים – אריה וטרף את החמור.

 

רבי עקיבא לא כעס אלא אמר: כל מה שעושה ה' הוא לטובה.

 

באישון ליל הגיעו שודדים אל העיר ושבו את כל בני העיר. רבי עקיבא הבין שאם הוא היה מתאכסן בעיר גם הוא היה נמכר לעבד. יתירה מזו, אם הנר היה דולק, החמור היה נוער, והתרנגול היה קורא, היו מבחינים בו השודדים ונוטלים אותו עמהם.

 

אמר רבי עקיבא לתלמידיו: "וכי לא אמרתי לכם כל מה שה' עושה הוא לטובה"?

 

עד כאן הסיפור ממסכת ברכות דף ס.

 

הבן איש חי מעיר, מדוע השתמש רבי עקיבא בלשון "וכי לא אמרתי לכם כל מה שה' עושה לטובה הוא עושה"? מדוע לא אמר בפשטות: כל מה שה' עושה הוא לטובה.

 

מסביר רבינו יוסף חיים, כי רבי עקיבא התכוון ללמד אותנו שכאשר אדם פותח את פיו תמיד לטובה ומרגיל את עצמו לומר שהכל לטובה, הוא אכן יראה שהכל נעשה לטובה.

 

גם אם נגזרה עליו גזירה כעה, אך הוא פותח את פיו לטובה ואומר שהכל מאת ה' לטובה, עשויה הגזירה להתבטל. זו הסיבה שרבי עקיבא אמר לתלמידיו: 'וכי לא אמרתי לכם שכל מה שעושה ה'הוא לטובה'? כלומר, הלא אני אמרתי לכם, וגוף האמירה פעלה לטוב ועל כן ניצלתי. 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן