לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

פנטקקה | אליעזר היון

בארץ ישראל חי יהודי שמפורסם היה כחוטא גדול. כל כך חוטא היה האיש, עד שגם שמו - פנטקקה -  סימל את מהותו, שכן פירוש המילה פנטקקה ביוונית הוא חמש עבירות. עיסוקו של האיש, כמה מפתיע, היה ניהול בית הזונות של העיר.

שנה אחת היתה בצורת קשה, הארץ חרבה וגשם אין. רבני התקופה נשאו תפילות לשמים אך ללא הועיל. באחד הלילות חולם האמורא רבי אבהו חלום, בו נמסר לו כי אם היהודי פנטקקה יתפלל על הגשמים הרי שתפילתו תיענה. ואמנם פנטקקה התפלל, ובקשתו נשאה פרי - גשמי ברכה החלו לרדת והרוו את האנשים ואת הארץ.
 
רבי אבהו שכפי הנראה לא הספיק להכיר את קורות החיים של פנטקקה זימן אותו אליו וביקש להכירו. 
 
"במה אתה עוסק" שאל רבי אבהו
 
פנטקקה סיפר לרבי אבהו על משלח ידו המיוחד והסביר: "חמש עבירות אני עושה בכל יום, משכיר את הזונות, מכין את התיאטרון למופע היומי, מכבס את מדיהן המיוחדים, רוקד לפניהם, ומנגן לכבודן". 
 
"האם עשית איזשהו מעשה טוב לאחרונה"? שאל רבי אבהו
 
ניסה פנטקקה להיזכר עד שלבסוף אמר: "פעם כשהכנתי את אולם התיאטרון הבחנתי באשה בוכיה שנעמדה מאחורי אחד העמודים. לשאלתי היא אמרה כי בעלה נלקח בשבי ואין בידה די ממון כדי לפדותו. היא חשבה למכור את גופה למועדון הזונות ובשכרה תפדה את בעלה. קמתי, מכרתי את מיטתי ואת מצעי, הענקתי את הכסף לאשה העלובה ואמרתי לה: הא לך, קחי ופדי את בעלך, ולא תחטאי".
 
אמר רבי אבהו: "כדאי [ראוי] אתה להתפלל על הגשמים".
 
מעשהו של הברנש פנטקקה הוא מעשה גדול, נאצל, ואלטרואיסטי. קשה או בלתי אפשרי כמעט לצפות מבעל בית זונות לסרב לאשה שמוכנה למכור את גופה לכל המרבה במחיר. פנטקקה לא מסתפק בכך שהוא לא מקבל אותה לעבודה אלא הא גם מוכר את מיטתו וכליו כדי להחזיר אותה אל בעלה. ייתכן שפנטקקה ידע, מתוך מסיונו רב השנים עם החומר האנושי אתו התעסק, כי אם יתיר לה לעבוד במועדון, הרי שהיא כבר לא תחזור להציל את בעלה גם אם יהיה בידה די כסף
 
ומכל מקום האם ניתן לראות באקט של היהודי הלא שגרתי הזה מימד נוסף, מעבר לאיזושהיא פעולה חיובית רגעית? נדמה התפעלותו הגדולה של רבי אבהו לא היתה רק מעצם מעשה החסד ופדיון השבויים, מאחר שמעשי חסד ופדיון שבויים יש להניח, קיימים היו בעם היהודי גם ללא מעשהו המסויים של אותו פנטקקה. ייחודיותו של יהודי זה היתה נקודת הראות, או הפרספקטיבה, בו הוא מדד את מעשהו. כששואל אותו רבי אבהו מה מעשיך, יכל פנטקקה להשיב באינסוף תשובות אחרות, חלקן שקרים מוחלטים וחלקן קרובים לאמת [ולצורך הענין, אני עוסק בבידור..], אבל פנטקקה אינו כזה. הוא מספר בדיוק מאילו מרכיבים עשויה מלאכתו: חמש עבירות. כשרבי אבהו מבקש ממנו בכל זאת למצא משהו טוב, הוא צריך להתאמץ ורק אז הוא מספר את סיפור החילוץ המופלא של האשה ובעלה מהשבי ומהזוהמה, שכן מבחינתו של פנטקקה, אין איזושהיא הירואיקה או גבורה מיוחדת במעשה זה. מנקודת הראות של פנטקקה מדובר במעשה טריוויאלי שהיה נעשה על ידי כל בן אנוש. זו גם הסיבה שכשרבי אבהו שואל אותו מה מעשיך, הוא לא מציין את פעולת ההצלה [שייתכן שהיו עוד כאלו באמתחתו] כחלק מזהות העבודה שלו.
 
כאשר אדם עושה מצווה נקייה מכל שיקול, וחפה מכל מניע אישי, חברתי, או כלכלי, הרי שמצווה זו נעשית 'לשמה' כלומר לשם ה' יתברך 'פרופר', ומצווה נדירה כזו ראויה לפתוח גם את שערי השמים הנעולים.
 
על פי מכתב מאליהו ח"ג עמוד 116  
 

תגובות   

0 #1 מקור הסיפוריאיר 2011-08-04 23:48
האם הסיפור המקורי מובא בחז"ל?
0 #2 כןיצחק 2011-08-05 00:38
מצטט יאיר:
האם הסיפור המקורי מובא בחז"ל?

ירושלמי תענית פ"א הל' ד'

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן