לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

הבא זכות והיפטר | אליעזר היון

 הגמרא במסכת שבת מביאה את אמרתו של רבי יצחק: "לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה, אומרים לו, הבא זכות והיפטר".

 
רבי יצחק מציע לאדם לשמור על בריאותו, אך לא רק בעזרת אמצעים פיסיים, אלא גם על ידי תפילה ותחנונים. רבי יצחק לא רק מייעץ אלא הוא גם מנמק את קריאתו: אם יגיע אדם לידי חולי, ידרש לא רק להתפלל אלא גם להביא ולהציג זכות כדי שבאמצעותה יוכל להירפא.
 
אלא שדבריו של רבי יצחק טעונים עדיין בירור, מדוע נדרשת הצגת הזכות רק כאשר האדם חולה? האם אדם בריא לא זקוק לזכויות כדי להתקיים?
 
משל בית המלון
בבית המלון חדרים רבים. מאות חדרים. כאשר מבקר אדם פרטי במלון נדרש הוא לשלם סכום מסויים. כאשר מבקשת קבוצה להתארח במלון, הסכום אותו היא תתבקש לשלם יהיה נמוך באופן משמעותי מהסכום אותו שילם המבקר הפרטי. הסיבה: הטירחה עבור קבוצה, נמוכה יותר מאשר עבור אדם פרטי. המלון המשרת קבוצה גדולה, מפעיל את עובדיו ואת שירותיו 'בין כך', שהרי אנשים רבים זקוקים להם, וממילא המחיר נמוך יותר. כאשר מגיע אדם בודד, הטרחא והשירות מופעלים כלפיו בלבד ומכאן שהמחיר עבורם יקר יותר.
 
הנהגת העולם היא שהטבע פועל ומשרת את הכלל. יוצר אור ובורא חושך, השמש מאירה לכל בשווה, וכך גם הירח. הגשם יורד על כל הארצות, והאדמה מצמיחה את פריה ללא הבדלי גיאוגרפיה של דת וצדקות. הנהגה כללית זו פועלת 'בין כך' ומכאן שהזכויות הנצרכות לאדם הבריא להתמיד בבריאותו הנן מזעריות, או 'זולות' יותר.
 
כשאדם חלילה נחלה, הרי שהוא צריך להתיחסות פרטית, אישית, פרסונלית. הוא מבקש שירותים לחדרו הפרטי. שירותים כאלו מטבע הדברים יקרים יותר, ועל כן "אומרים לו הבא זכות והיפטר". 
 
המצב חמור שבעתיים כאשר אין לו במה 'לשלם', או שזכויותיו אינן מכסות די הצורך את הנדרש. 
 
אין כסף
במצב עגום כזה, זקוק האדם לזכויות כדי ל'היפטר' מאותה גזירה. זו הסיבה שאנשים נהגים לתת צדקה עבור החולה, להרבות בתפילות ובמצוות למענו, וזו גם הסיבה שהגמרא במסכת בבא בתרא מציעה כי "מי שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם ויתפלל עבורו". שכן גם אם זכויותיו של החולה או של בן משפחתו תמו, יבואו אולי זכויותיו של הצדיק המבקש, ויטו את הכף לטובתו של החולה. 
 
[על פי דעת חכמה ומוסר חלק א]
 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן