לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

"כסף" של העולם הבא | הרב עזריאל יונה

בשעת פטירתו של אדם אין מלווין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד

 

פירוש אימרה זו יובן באמצעות סיפור אמיתי, שהובא בספר 'אוצר המעשיות' לרבי ראובן בן יעקב.

 

עשיר אחד, קמצן מופלג וכילי מוצהר, הקפיד כל חייו לא ליתן פרוטה לעני. את כספו שמר היטיב לעצמו, ומעולם לא הוציא מכיסו כסף למטרת חסד. באחד הימים התהלך העשיר ברחוב כשהוא נוגס מעוגה אותה אפו משרתיו. והנה מעד העשיר והעוגה נפלה מידו והתלכלכה בעפר. באותה שעה עבר שם עני וביקש מן העשיר נדבה. לקח העשיר את העוגה המאוסה ונתנה לעני שאכלה בתיאבון. 

 

באותו הלילה חלם העשיר חלום מוזר. בחלומו הוא מבקר בבית קפה מפואר - אין כמוהו ליופי, ובית הקפה עמוס באנשים מכובדים האוכלים ושותים לתיאבון.  הריחות שעלו מן המעדנים שחולקו על ידי המלצרים גירו את תיאבונו של העשיר והוא ביקש מאחד המלצרים להגיש לו תפריט.

 

כבר, אמר לו המלצר, נגיש לך את מנתך.

 

כעבור מספר דקות הופיע המלצר עם צלחת ועליה עוגה. העשיר התבונן בעוגה והופתע לראות את העוגה המלוכלכת אותה השליך לעני באותו יום.

 

מדוע הבאת לי עוגה מלוכלכת שאל העשיר בזעם את המלצר.

 

אין לך במה לשלם, ענה המלצר.

 

מיד הוציא העשיר מכיס מכנסיו ערימה גדולה של מזומנים והגיש אותם למלצר. הנה תשלום לכל הארוחה.

המלצר חייך בסלחנות ואמר לעשיר. הכסף הזה שהבאת לא שווה כאן מאומה. אתה מחזיק כסף לא מקומי. המזומן היחיד הסחיר פה, הם המזומנים אתם גמלת חסדים בעולם החיים. אתה, הצלחת לצבור סכום מועט מאד מסוג זה באותו עולם – עוגה מטונפת – ורק איתה אתה יכול לסחור.

 

בבוקר כשהתעורר העשיר הבין היטיב את המסר של החלום ושינה את דרכיו מן הקצה אל הקצה. 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן