לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

לראות בחושך | הרב עזריאל יונה

עלילות וויליאם בעיר הגדולה

ווילאם היה כפרי פשוט שמעולם לא ביקר בעיר הגדולה. את בקתתו היה מאיר בעזרת מנורות נפט, ואת מימיו שאב מן הבאר. המסחר בכפר ששכן באחת הפינות הנידחות בעולם, התנהל באמצעות חליפין של סחורות - וויליאם היה נותן כדי חלב אותם שאב מפרתו תמורת מסמרים משכינו ג'ורג', את מה שנותר מן המסמרים החליף בבשר מהשוחט הכפרי. כך התנהלו להם חיי הכפר בנחת ובשלווה כאשר וויליאם וחבריו כלל אינם מודעים למודרנה המתחולל בעבר לגבולם.

 

באחד הימים נאלץ וויליאם לצאת אל העיר הגדולה כדי לבקר את אחד החברים שחלה ואושפז בבית החולים הגדול שבעיר. היה זו פעם ראשונה שאדם כל שהוא מן הכפר הוסע לעיר הגדולה, אולם לאותו בן כפר היו קרובי משפחה בעיר והם סידרו את אישפוזו בבית החולים. וויליאם הגיע אל בית החולים כשבאמתחתו שני כדי חלב חמים – סגולה לכל מחלה – ולא הצליח להבין מדוע הרופאים חמורי הסבר סירבו לקבל ממנו את כדיו. הוא הבטיח לרופאים כי החלב איננו גנוב והוא שאוב הישר מפרתו הפרטית, אולם הרופאים הביטו בו בתימהון ואפילו לא ענו לו. החבר הסביר לוויליאם שהיום הרופאים משתמשים במן נוזל מיוחד שהורג חיידקים והוא מעבר אליו באמצעות צינור המוחדר לגופו. וויליאם צחק מכל לב על דמיונם של הרופאים העירוניים אך נאלץ לקבל העובדה כי כדי החלב יוותרו ברשותו.

 

בלית ברירה יצא וויליאם ממבנה בית החולים ובהזדמנות הראשונה ביקש להחליף את החלב בסחורה אחרת. גם כאן הפתיעו אותו העירוניים שאמרו לו כי בעיר הדברים מתנהלים אחרת, ובעבור החלב שלו הוא יוכל לקבל מטבעות, ואתם הוא יוכל לרכוש סחורה. וויליאם משך בכתפיו והסכים לקבל עשרים מטבעות תמורת שני כדיו. המטבעות שקשקו בידיו והוא חש לפתע כי הוא אדם עשיר. לא פחות מעשרים מטבעות היו כעת באמתחתו. הוא נכנס לחנות הראשונה והכריז כי הוא מבקש לרכוש אותה. את כל החנות. בעל החנות הביט בו בעניין ושאל אותו

 

"כמה היית רוצה להציע בעד החנות"?

 

"עשרים מטבעות", השיב וויליאם בביטחה.

 

בעל החנות געה מצחוק והגיש לוויליאם פנס קטן. הנה, אמר המוכר, קח לך פנס בעשרה מטבעות. בלחיצת כפתור תוכל להאיר את החדר בחשיכה. וויליאם הנרגש הודה לאיש על החפץ הנפלא ויצא החוצה להמשיך וליהנות מנפלאותיה של העיר המוזרה אך המרתקת.

 

בתוך שיטוטיו הגיע וויליאם לבנין שתור ארוך התנהל בפתחו. הוא ניגש לאנשים ושאל אותם לפשר הדבר. "כאן זה תיאטרון', הסבירו לו, "בשעה הקרובה תעלה ההצגה".

 

"ומה המחיר"? התעניין וויליאם שכעת כבר ידע שאת הכל ניתן לרכוש בכסף

 

"עשרה מטבעות".

 

וויליאם שילם ותפס את מקומו על אחד המושבים. לאכזבתו הרבה, היתה קדמת הבמה חשוכה וריקה ורק ווילון אדום גדול תלוי היה מעליה. אלא שעד מהרה עלה המסך ועולם שלם נגלה לפני וויליאם הנרגש. שחקנים, בתים קטנים, יערות צבעוניים, חיות, וליצנים הציגו על הבמה וויליאם נותר פעור פה. מעולם הוא לא ראה דבר כזה. לפתע עלתה במוחו מחשבה מבריקה. הלא בכיסו מונח פנס, והאולם חשוך. אם במצב כזה ההצגה כה מוצלחת בוודאי תהיה יפה יותר לאור בוהק. הוא הוציא את הפנס וכיוון את אלומתו אל מול הבמה.

 

הקולות הנרגזים של האנשים לא אחרו להגיע.

 

"תכבה את הפנס", צעקו.

 

"למה"? שאל וויליאם בתמימות, "אני רוצה לראות טוב יותר".

 

"שוטה שבעולם", צחקו האנשים, "בתיאטרון רואים רק בחושך. כאן אי אפשר לראות באור".

 

***

 

לעיתים כאשר אדם נמצא עמוד בתוך החושך - דווקא שם הוא מצליח לראות האור, להתחזק, ולצאת משם לדרך חדשה. דוגמא יפה לכך ניתן למצא בפרשת יתרו. הפרשה נפתחת בהגעתו של חותן משה אל מחנה בני ישראל. מדוע הגיע יתרו? דרשו חז"ל "וישמע יתרו" – מה שמועה שמע ובא? מלחמת עמלק וקריעת ים סוף. כלומר יתרון שומע על הניסים שנעשו לבני ישראל, והם מעוררים אותו להתגייר ולהגיע לעם ישראל. יתרו שהיה בחושך, במקום הנמוך ביותר מבחינה רוחנית – כהן מדין לעבודה זרה, ראה את האור והפך למאמין כאשר שמע את הניסים הגדולים.

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן