לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

שלום כתה א | אליעזר היון

 
לבתי הבכורה!
 
בשבוע הקרוב את מתחילה את כתה א. הילקוט [של דורה] כבר מוכן, עמוס בכלי כתיבה נוצצים מסוגים שונים, ומבטך עורג בהתרגשות על התלבושת המגוהצת בקפידה, התלויה בארון.

ילדתי, את אכן זו שעולה לכתה א ומתחילה את מסגרת בית הספר. אבל אני, אביך, חש כאילו נכנס אני איתך ביחד בשערי בית הספר, אני מתרגש בדיוק כמוך, גם אני דרוך לקראת החברות החדשות שתפגשי וגם לי יש תחושת פחד - חשש מהמורה החדשה.

איך היא תהיה? היא נחמדה? אתן תסתדרו?

 

כיצד תהיה התייחסותך לשיעורי הבית, אתגרית, יעילה, או שמא קשה ומרדנית?

 

האם את תשתני? האם יחולו שינויים באישיותך בעקבות הכניסה ל"בית ספר"?

 

האם תסתדרי בעולם החדש- התחרותי חברתי הדינמי כ"כ?

 

גם אני עולה איתך לכיתה א'.

 

ואתנו עולים עוד עשרים וחמשה או שלושים ילדים שיהיו איתך באותו כיתה. הם כלם יגיעו בעיניים חוששות ויביטו על כל הילדים מהכתות הגבוהות יותר באימה ובהערצה. אתן תשוחחו בביישנות אחת עם השניה ומשחקיכם יהיו די גמלוניים בהתחלה. ההתרגשות שלנו כאשר תחזרו מבית הספר כל יום עם הילקוט והמחברות תרקיע שחקים. אנחנו נפחד ביחד לפני כל מבחן, נתלבט ארוכות באשר לצבע העטיפה של הספרים החדשים, וננסה לפענח בצוותא מדוע רינה לא התקשרה היום, או מה כדאי לקנות ליומולדת של נעמי.

 

עם זאת אני יודע שבמהירות מסחררת את תהפכי לגדולה כל כך, גבוהה יותר מאמא שלך [ואולי גם ממני] ובוגרת יותר כך שהתמונה העכשווית שלי מ "שלום כיתה א'" הולכת להיות עקבות זיכרון מתוק רחוק של עטיפות מבריקות של התרגשות ושל תמימות טהורה.

 

אז בבקשה, אולי לא תמהרי לגדול כל כך, אולי זה אפשרי לשמר את הכניסה לכיתה א ולהשהות אותה קימעא?

 

אני עולה איתך לכיתה א

 

אך עם זאת צריך לציין, אני לא יהיה איתך שם כל הזמן, אנחנו תמיד נתמוך בך מלמעלה, אבל בתוך הים החברתי הדי עמוס שלכם את תצטרכי לשחות לבד, ובהקשר לכך הרשי לי לומר לך משהו.

 

שנים לא מעטות חלפו מאז נכנסתי עם ילקוט גדול [מעור, בלי ציור של דורה] לכתה א. לא הרבה אני זוכר, אינני מורה ואני לא משמש כיועץ חינוכי, אך למרות זאת הנה עצה – בקשה לקראת חייך החדשים. אם תרצי, קחי אותה היא שלך, מתנה ממני אלייך.

 

בשנים הקרובות את תתקלי בטיפוסים שונים של אנשים. חברתך תהיה מורכבת מקשת רחבה של דמויות, החל מ"מלכת הכיתה" החיובית או הבלתי חיובית ועד לילדה הבלתי אהודה הנחשלת חברתית ולימודית, המורה הרכה והאימהית והמפקחת ה'אכזרית' והנוקשה. באופן אינטואיטיבי נטייתך תמיד תהיה לעבר הבנות המובילות, היפות, האהודות. זה טבעי. זה בלתי נמנע. זה לא נכון יהיה לומר הפוך. אבל הכניסה לבית הספר היא באיזשהו מקום גם הכניסה לחיים, לעולם האמיתי של תחרויות של רגשות ויצרים, ובמקום הזה חשוב שתזכרי: אין חלוקה דיכוטומית של רע וטוב –ילדה חרוצה טובה לחלוטין נערה רעה דחויה לגמרי.

 

בין בנות כיתתך סביר להניח, את תייצרי חברויות תגבשי לעצמך קבוצה ותמצאי את חברתך הטובה. אין זה אומר שבבנות האחרות, המוצלחות פחות בעינייך, אין רבדים שלא הבחנת בהם. אני מבטיח לך שאם תנסי תוכלי למצא בכל אחת ואחד, כולל ב'לא נחשבות', נקודות פנימיות שלא ידעת עליהן, מימדים עמוקים של טוב של אנושיות שנסתרו מעינייך. אנא, אל תפסלי אותן, גם אם לא תהיי חברתן הקרובה -אל תתעלמי מהן, כי החיים שלנו מורכבים מהן, מדמויות רבות ושונות כ"כ שהן לא תמיד מה שאנחנו.

 

ולכם המורים: אנחנו יודעים שאתם עושים כל מאמץ לחנך את ילדינו ולהתייחס היטיב לכלם. אבל אם תוכלו תזכרו רק, שבשבילכם כיתה א תשס"ח היא אמנם שלושים ילדים אבל בשבילנו היא גילי, היא נעה והיא טלי, ובין ילדים רבים הם מרגישים מנוכרים כל כך, רחוקים מהבית כל כך, אנא מלאו שם את מקומנו בינתיים. תודה רבה.

 

Image

פורסם גם באתר nrg

תגובות   

0 #1 מאוד מעוניןאלי שר-אל 2008-09-30 12:05
רוצה ומעונין ללמוד רק לא יודע איך

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן