לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

המאזניים שהצילו | הרב עזריאל יונה

בילקוט מעם לועז ויקרא מובא המעשה הבא: באחת השנים ארעה עצירת גשמים מוחלטת שהובילה למצוקה אדירה בקרב כל שכבות העם.

 

חכם העיר שראה את הצרה הגדולה גזר תעניות וציווה כי הכל יצומו בימי שני וחמישי. אולם גם זה לא הועיל. באחד הלילות חלם החכם חלום ובו נאמר לו כי לא ירדו גשמים עד שיבא חנווני פלוני ויעבור לפני התיבה.

 

התפלא החכם אל ליבו: הלא עם הארץ גמור הוא, בוודאי אין זה אלא חלום שוא.

 

אלא שכאשר שב לישון, נשנה החלום, ושוב נאמר לו כי רק אם יגש החנווני לפני התיבה תיענה התפילה.

 

אמר החכם, בוודאי אין זה חלום סתם. עמד וכינס את אנשי עדתו וקראם לעצרת תפילה למחרת. כשהופיע הקהל הזמין הרב את החנווני לגשת לפני התיבה.

 

רחש לחש עבר בקהל: מה רוצה החכם מהאיש הפשוט הזה. גם החנווני עצמו היה מופתע, מה רוצה ממנו דווקא החכם. הלא עם הארץ גמור אנכי.

 

אולם החכם גזר עליו שיגש לפני התיבה.

 

עזב החנווני את בית הכנסת וחזר עם מאזניים בידו. ירד לפני התיבה וכה אמר: רבונו של עולם, שני כפי מאזניים אלו – כנגד שתי אותיות ה' שבשם הקדוש הוי-ה. מוט המאזניים באמצע כנגד האות ו'. הידית שבו מחזיקים את המאזנים כנגד האות י'. עכשיו רבונו של עולם, העד נא קבל עם ועדה, אם עשיתי עוול בכפות מאזנים אלו לשקול פעם אחת פחות מהמידה, ופגמתי בשמך הקדוש – אז תרד אש מן השמים ותשרוף אותי במקום. ואם לא עשיתי עוול, אני מתפלל לפניך, אנא הורד מיד גשמי רצון בזכות מאזניים אלו.

 

מיד התקשרו השמים וירדו גשמי ברכה.

 

מן הסיפור הזה עולה מסר מרתק. החכם נשא דברים בפני הקהל והוכיח להם עד כמה חשובה מצווה זו של מאזני משקל מדוייקים,

אולם ניתן ללמוד מכאן דבר נוסף. מצוות גדולות ומעשי חסד מופלאים נעשו בוודאי גם על ידי אנשים נוספים מן הקהל. לימוד תורה ותפילה בכוונה נערכו גם על ידי תלמידי חכמים אחרים בעיר. מה היה מיוחד בחנווני הזה?

 

ההתנהגות היומיומית, הבלתי מורגשת, הסמויה.

 

שקילה במשך עשרות פעמים ביום, גם אצל אדם ישר, מוכרחת היא לגלוש מעט מן השורה. מסתבר כי האנשים גם מוחלים על כך. אלא שהחנווני לא סטה ולו לשניה מחובתו, באמצעות המאזניים שלו הוא נותר מחובר למצוות הבורא גם כאשר הוא שקל סוכר, קמח, או ריבה.

 

זו הסיבה שדווקא תפילתו נענתה. 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן