לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

איפה הצדק | הרב עזריאל יונה

אחת השאלות הקיומיות, אולי העתיקות ביותר היא סוגיית 'רשע וטוב לו – צדיק ורע לו'.

 

באחת הוורסיות של השאלה, קובלים רבים על כך שיש אדם עני ואדם עשיר למרות ששניהם עושים את אותם מעשים טובים או רעים.

החפץ חיים המשיל על כך משל.

 

אורח אחד הגיע לבית הכנסת וראה שהגבאי מחלק עליות, לכהן ולוי מהדרום, לישראל מהמזרח, לרביעי מהמערב, לחמישי מהצפון וכן הלאה.

 

תמה האורח ואמר: למה קראת לאלו מהדרום, הלא יושבים מהם נכבדים במזרח, ומדוע את השלישי לקחת דווקא מהמזרח הלא יכולת לקרא לשלישי גם מהמערב? וכך תמה על כל סדר העליות.

 

השיב פיקח אחד לאורח: אדוני בא לשבת אחת ורוצה לדעת כל סדר העליות בבית הכנסת? אילו היית פה כמה שבועות זה אחר זה היית רואה שהחלוקה לגמרי בסדר נכון.

 

בשבוע הראשון כובדו הכהן והלוי מהמזרח, ועכשיו הוא מכבד את האלו מן הדרום. את השלישי שהוא קורא עכשיו מהמזרח הרי זה בגלל שבשנה שעברה כובד אחד הנכבדים שבצפון, וכך הוא בכל העליות שבהם נראה לך שהגבאי 'מדלג' על אחד הקרואים ולמעשה קורא הוא לכולם.

 

כך הוא בענייננו ממש. האדם הזה בא לרגעים אחדים.

 

כמה הם ימי שנותיו? 70-80 וכבר הוא רוצה לקבל בהם תשובות. אילו היה חי כאן מאות שנים היה רואה שלפני מאה שנה היה זה העני עשיר והעשיר עני, ונבחנו אז בניסיון – זה בניסיון העושר וזה בניסיון העוני - ונהפך גורלם.

 

אבל עתה שימי האדם קצרים מאד, ואינו רואה את העולם וענייניו בכל היקפם, כאכסנאי העובר ממקום למקום, אין לו לחקור אחרי הנהגתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, וצריך האדם להתהלך עמו בתמימות ולהאמין שכל מה שהוא עושה הכל הוא לטובה.

[על פי לקח טוב].

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן