לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

סיוע מן השמים לדין תורה | הרב עזריאל יונה

מספר הרב יעקב יהודה פלק

פעם אחת שאלתי את ה'חזון איש' שאלה שלא היתה מעשית, והוא לא רצה להשיבני. תשובתו היתה בערך כך: "טוב מאד שאתה רוצה לדעת את הכל, אבל כיוון שאין זו הלכה למעשה אצלך, קשה להשיבה".

 

הסביר ה'חזון איש'. התורה מן השמים היא, ואדם לא יכול להבינה בשכלו הדל והמוגבל, אלא ש'אלוקים ניצב בעדת א-ל' – ויש לו סייעתא דישמיא, ובזכות זאת הוא יכול להבין ולדון דין אמת.

 

אבל ברור שהסייעתא דישמיא ניתנת לאדם, רק כאשר עליו להכריע הלכה למעשה. אולם כאשר אין הדבר נוגע למעשה, אין מסייעין לו מהשמים, ושוב לא יוכל להבין את הדבר על בוריו.

 

כדי לסבר את האוזן, הוסיף החזון איש וסיפר מעשה באדם אחד ראובן לצורך העניין, שקרא את חברו שמעון לדין תורה לפני אחד מגדולי ישראל.

 

קודם שנענה לבא ולהתדיין לפני הרב, רצה שמעון לבדוק האם סיכוייו טובים לזכות בדין.

 

הקדים ובא אצל הרב עם חבר אחר ועשו עצמם שניהם כאילו הדיון הוא כלפיהם. הרצה כל אחד את הטענות, והרב פסק לטובתו של שמעון.

 

שמח שמעון וחיכה ליום המחרת, לדין 'האמיתי', שם יזכה אותו הרב שוב כפי הנראה.

 

אלא שאז, למרבה הפתעתו פסק הרב בדיוק להיפך. חייב אותו וזיכה את בעל דינו. התפלא שמעון ואמר: הלא אתמול זיכית אותי כבוד הרב, ומה השתנה היום?

 

השיב הרב ואמר: כעת מתברר שהשאלה אתמול לא היתה 'למעשה' וממילא שלא היתה לי סייעתא דישמיא בעריכת פסק הדין. על כן כל מה שפסקתי היה על ידי שכלי בלבד, ללא הצירוף של סיוע הקב"ה.

 

היום, שמדובר היה בדין 'אמיתי', הנוגע למעשה, הרי שדין תורה יש כאן, וממילא שקיבלתי סיוע מן השמים לפסוק את הדין לאמיתו.

[על פי לקח טוב]. 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן