לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

קבלת שבת היא 'לעשות' את השבת | הרב עזריאל יונה

במה שונה השבת שניתנה במתנה לישראל מכל שי המוענק לאדם? במתנת השבת, המקבל נדרש לקחת חלק אקטיבי במתנה, עליו 'לעשות' את השבת ולקדשה.

 

בקידושא רבא אנו אומרים: "ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת" [שמות לא] מדייק הרב חיים פרידלנדר שמדברי הפסוק משמע שמלבד ההימנעות ממלאכה שהיא בבחינת 'סור מרע', נצטווינו גם על עשייה חיובית.

 

יש להבין מה טיבה של עשייה זו?

במסכת שבת  שנינו: "אמר לו הקב"ה למשה, מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם. מכאן אמר רבי שמעון בן גמליאל הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו".

 

הצורך להודיע לישראל על השבת אינו רק כדי שידעו את ערך המתנה שמקבלים, אלא כדי שידעו כיצד 'רוכשים' אותה. אין זו מתנה מוגמרת, אלא צריכים אנו 'לעשותה'. ככל שתגדל יותר הידיעה אודות המתנה כן יגדל ערכה בעינינו.

 

בפסוק 'זכור את יום השבת לקדשו' נצטוינו לזכור את השבת ולקדשה. בנוסף לזה ישנו העניין של 'קבלת שבת'.

 

מדוע יש צורך לקבל את השבת ולקדשה? הלא קדושתה קבועה ועומדת מאז ששת ימי בראשית ועד סוף כל הדורות, מהו איפוא החלק שעלינו לפעול בעניין זה של קדושת השבת?

התשובה לשאלה זו היא ההכנה הרוחנית לשבת היא הנקראת 'קבלת שבת', והיא היא המקדשת את יום השבת.

 

לשבת אם כן יש ערך אקטיבי: יש צורך 'לעשות' את השבת, לקדש אותה, ומכאן ששונה היא מכל מתנה אחרת בה אנו רק 'מקבלים' דבר מה.

 

בספרי המוסר מסבירים כי להתכונן כראוי לשבת ישנה חשיבות מיוחדת.

 

שכן שונה שבת מהימים הנוראים או משאר המועדים. בכל אלה ההתעלות מורגשת יותר, ואף גדולה יותר, כתוצאה מההכנה לקראתם המתבקשת באופן טבעי כמעט.

 

לעומת זאת השבת, כיון שהיא חוזרת ובאה מידי שבוע ליבנו גס בה, והיא הופכת להיות דבר שבשיגרה, ולכן ישנו זלזול בהכנה לקראתה. אולם לאמיתו של דבר קדושת השבת עליונה מכל הקדושות ומכל המועדים ואפילו מיום הכיפורים, לפיכך חובת ההכנה לקבלה כראוי היא חשובה כפליים ואם לא נתכונן לשבת כראוי נקבל ממנה מעט מזעיר.

[ילקוט לקח טוב]

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן