לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

בכך דרכיך דעהו – דרכים מקוריות בעבודת ה' | הרב עזריאל יונה

גיל המצוות – 13 אצל בנים ו-12 אצל בנות נחשב ביהדות לגיל בו מצטרף יצר הטוב אל האדם, ומכאן פסוקו של שלמה המלך במשלי: "טוב ילד מסכן וחכם, ממלך זקן וכסיל", כלומר הילד המסכן והחכם הוא יצר הטוב המגיע רק בגיל בת המצווה, ואילו המלך הזקן והכסיל הוא יצר הרע המופיע אצל האדם כבר עם לידתו, ולכן הוא זקן יותר.

 

מהו יצר? הרב הירש מבקר באופן חריף את תרגום המילה יצר ככח דוחף ומניע לעשות רע, לדעתו זוהי תפיסה נוצרית הרואה באדם יצור בעל מניע מולד וכפייתי לרוע. יצר, אומר הרש"ר, מגיע מלשון יצירה. האדם חושב מחשבות וטווה איתם צורות ויצירות, או כפי שמכנה זאת התורה 'מעשה חושב'.

 

המחשבות והדמיונות מיצרות אידיאלים ומטרות והאדם מדמיין כי הוא מסוגל להגיע אליהם. הדמיון הזה הוא זה שממריץ את האדם להגיע אל המטרה שאותה ייצר בעצמו.

 

בר המצווה הוא היום בו האדם מתחיל ביצירת דרכים מקוריות בעבודת ה'. גם כאן איעזר ברב הירש שביקש לקדש את הרעיון העומד מאחורי הפסוק "בכל דרכיך דעהו'". התורה, אמר הרב הירש, מחייבת את האדם לקיים את יהדותו בכל ערוץ, נתיב, דרך המזדמנים לפתחו של אדם במירוץ החיים.

 

אם היצר הוא אידיאלים ומטרות שאדם יוצר לעצמו ואלו ממריצים אותו להגיע אליהם, על האדם מוטלת החובה לייצר מטרות חשובות ונכונות מכל מצב חיים אליו הוא נקלע ואלו צריכים להניע אותו ולכוון אותו.

 

בהקשר זה יפה הוא תיאור נכדו של הרש"ר הירש פרופ' ברוייאר המספר, כי לרב הירש ולרעייתו הנה היתה ילדה קטנה שנפטרה בגיל צעיר. האמא שקשורה היתה לבת שמרה אצלה את שמלתה של הקטנה במשך שנים ארוכות. באחד הימים הבחין הרב בשמלה ושאל את הניה, תסכים לתת את השמלה לעניים?  מדוע לא תתני אותה לצדקה? זהו הטיפול הנכון בשמלה שנותרה, הנה ללא אומר ודברים נטלה את השמלה והעבירה אותה לילדת עניים.

 

כשהקים הרב הירש את בית הספר הייחודי שלו בגרמניה, כשבכך הוא נלחם נגד רוחות הרפורמה וההשכלה הוא אמר:

בית ספרינו (התיכון- ריאלי בפרנקפורט) נאמן לתכניתו... ברור היה לנו מראש כי אותם אנשים הרואים את הענין ראייה שטחית בלבד, ויש להם דעה קדומה ששני היסודות האלו אינם ניתנים לאיחוד, יטענו בוודאי שכל אחד רק יגזול זמן יקר ממשנהו, וחבל על המאמץ המיותר. ידענו מראש, שזוהי ההשקפה המקובלת בין הבריות. אך לאמיתו של דבר, אין כאן ניגודים אשר ידחקו זה את רגלי זה, כי אם יסודות אחידים המשלימים זה את זה, ומהווים בחיי יום יום אחדות שלימה של השכלה רוחנית, מוסרית ואזרחית.

 

כלומר, אומר הרב הירש, האדם צריך לדעת כי כל היסודות, גם הקדושים וגם אלו שנראים כחוליים הינם רק דרכים שונות לעבודת ה'.

 

האדם מוכרח לדעת כי הערוצים השונים משלימים האחד את השני, ובאמצעות שניהם יוצר האדם את דרך עבודת ה' שלו. 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן