לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

ההתערבות: איך עוקפים את האגו? | הרב עזריאל יונה

על פקחותם של גדולי ישראל נכתבו לא מעט סיפורים, ואחד מהם – שסופר על ידי הרב גלינסקי זצ"ל מלמד לא רק על צורת הפנייה הנכונה בעת עיסוק עם הרשויות, אלא גם על כוחו של מה שמכונה 'האגו', והדרך  לעקוף אותו.

בעיר בריסק התמנה מושל חדש, שהודיע מיד עם מינויו כי הוא דורש לסגור את תלמוד התורה היהודי במקום בתוך שלושים יום.

למה? הכיתות צפוופת, המורים חסרי הכשרה, חצר המשחקים קטן, וכו' וכו' תירוצים שהמסקנה שלהם היתה ברורה.

העסקנים עלו אליו, והבהירו לו כי הרמז הובן. כמה? מה השוחד?

להפתעתם כעס האיש, וצעק: מי שיעז להציע לי שוחד יזרק לכלא. זכרו שעוד 29 ימים המוסד שלכם נסגר על מנעול ובריח, התחילו להתכונן לעניין.

העסקנים הנבוכים עלו לביתו של רב העיר רב חיים סולוביצ'יק מבריסק, וסיפרו לו על מה שארע. רבי חיים הרגיעם ורק שאל: כמה הייתם מוכנים לתת לו שוחד? 1000 רובלים היתה התשובה.

למחרת הופיע הרב סולוביצ'יק בארמונו של המושל והודיע כי הוא חפץ לשוחח אתו. המושל ניאות, והזמינו ללישכתו.

להפתעתו הרבה ראה כי רבי חיים לבוש במעיל כבד עשוי פרווה, בכובע פרווה, ובצעיף עבה. הזיעה ניגרה ממצחו של הרב. היה זה יום קייץ שרבי ובגדיו של הרב היו מאד לא מתאימים בלשון המעטה.

המושל ההמום שאל: זהו לבושם של הרבנים היום?

מה פתאם השיב הרב, פשוט בלילה האחרון הופיעה סבתי מנוחה עדן בחלומי וסיפרה לי כי היום ירדו גשמים ואף שלג. מאחר שאני סומך מאד על סבתי שהיתה צדיקה, החלטתי לא לקחת סיכון ולהגיע עם בגדי החורף שלי.

המושל לא השיב אך בליבו גיחך, זה הרב החכם המפורסם של היהודים?

רבי חיים הבחין בהבעת פניו של המושל ואמר: אתה לא מאמין לי? אני משוכנע במאת האחוזים כי ירד גשם זלעפות היום.

גם כעת המושל לא השיב, אך עווית של גיחוך חלפה על פניו.

רבי חיים רכן ואמר: אני רואה שאתה עדיין לא מאמין לי. אני מוכן להתערב אתך על אלף רובלים, מול עשרה שלך, שירד גשם חזק היום. אין לי כל בעייה.

המושל משך בכתפיו, ניגש לחלון הציץ בשמש הקופחת ובשמים התכולים ואמר לרב. אין כל בעייה, סוכם.

הרב יצא, ופנה לביתו. המושל המתין לערב וכצפוי אפילו טיפה לא ירדה.

למחרת בבוקר, בשעה 10 הודיע משרתו של המושל: כבוד הרב מבקש להיכנס. המושל הזדרז לפתוח את הדלת, והרב נכנס בבגדי קיץ רגילים.

הסבתא אכזבה, אני מבין אמר המושל.

הרב משך בכתפיו ואמר, אני מכל מקום לא יכולתי לקחת סיכון. אילו היית מכיר את סבתי היית מבין מדוע נהגתי כך.

בינתיים הוציא הרב מארנקו 1000 רובלים והגישם למושל.

חלילה, נזעק המושל, אין לי צורך, זה היה בצחוק. אך הרב התעקש: התערבות זו התערבת. אילו הייתי אני זוכה, היית משלם את עשרת הרובלים שלך.

מה שנכון נכון, אמר המושל, ונטל במשמחה את אלף הרובלים אותם הרוויח ביושר.

הרב פנה לצאת, ואמר, יש רק בקשה אחת, אנא הניח לתלמוד תורה.

המושל שאלף הרובלים חיממו את כיסו חייך באדיבות ואמר לרב, תנוח דעתך, לא יקרה כלום לתלמוד תורה. 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן