לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

מדוע חז"ל כל כך מבקשים מאיתנו להיזהר? | הרב עזריאל יונה

חז"ל קבעו כי האדם, למרות שכנועו העצמי כי הוא אדם עקבי, הגיוני, ורציונלי, עשוי לטעות ולגלות כי הוא אינו מכיר אפילו את עצמו, ובטח שהוא לא מכיר את זולתו.

ומכאן: 'אל תאמין בעצמך עד יום מותך', גם 'האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב', 'השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים', 'אין אפוטרופוס לעריות', 'הקנאה התאוה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם' ועוד מימרות חז"ל רבות הקובעות כי ישנם אלמנטים חיצוניים ופנימיים רבים שעשויים להטות לכוון ולסלף את כיווני החשיבה של האדם המשוכנע שהוא פועל באופן רציונאלי.

זו היא קביעה מרחיקת לכת, שעשויה להישמע יומרנית: האם האדם לא מסוגל לשלוט בעצמו? האם אדם לא יכול להאמין בעצמו, מדוע קנאה, שוחד, או כל אלמנט אחר מסוגלים להתגבר על דפוס המחשבה הרציונאלי? למה האדם מצווה להיזהר כל כך?

מסתבר כי אמירתם של חז"ל קיבלה אישוש אמפירי אחרי הרבה מאד שנים במחקריהם המפורסמים של זוכי פרס נובל טברסקי וכהנמן שייסדו את זרם הפסיכולוגיה של השיפוט האינטואיטיבי. החוקרים מוכיחים כי היוריסטיקות [קיצורי מחשבה] עשויים לשנות את דעתו של האדם בקלות רבה. הנה דוגמאות מתוך תיאור עבודותיהם של שני החוקרים.

באחד ממחקריהם, חולקו הנבדקים חולקו לשלושה קבוצות: קבוצת הביקורת קיבלה דף ריק עליו נתבקשו לכתוב 10 מילים בהן T השלישי ולאחר מכן 10 מילים בהן T במקום הראשון. קבוצה ההפחתה וקבוצת ההוספה קיבלו שניהם דף עם האות T ברקע. לקבוצת ההפחתה נאמר שהדבר עוזר להיזכרות, ולקבוצת ההוספה נאמר שהדבר מפריע. לאחר מכן נשאלו כל הנבדקים אם יותר שכיח בשפה האנגלית מילים שהאות T מתחילות בהן או שהיא האות השלישית במילה.

מה היו התוצאות?

קבוצת ההפחתה העריכה את השכיחות הנמוכה ביותר (3.8), לאחריה קבוצת הביקורת (5.4) וקבוצת ההוספה העריכה את השכיחות הגבוהה ביותר (6.1). המספרים מציינים דירוג מ- 1 (שכיחות גבוהה ל- T כאות שלישית) עד 8 (שכיחות גבוהה ל- T ראשונה).

מה היה לנו פה? בניסוי נבדקו כיצד הוספה או הפחתה של המידה בה החויה של קלות השליפה נתפסת על ידי הנבדק משפיעה על שיפוט השכיחות. בקבוצת ההפחתה הנבדקים קיבלו סיבה נוספת לכך שהיה קל להם לשלוף מהזכרון מילים שמתחילות באות T, ולכן הרגישו כי קיבלו עזרה והפחיתו מהמידה שבה היה נדמה להם כי המילים שכיחות. בקבוצת ההוספה הגורם שנתפס כמעכב הגביר לנבדקים את הבטחון שהיה קל להם לשלוף את המילים שמתחילות באות T. מתוצאות הניסוי ניתן ליראות כי תהליכי ההוספה וההפחתה השפיעו שיפוטי השכיחות של הנבדקים, ומכאן שחווית קלות ההיזכרות מהווה מקור מידע לשיפוטי שכיחות.

זו היא רק דוגמה לקלות בה ניתן לשלוט בדעותיהם ומחשבותיהם של בני האדם.

אם על ידי ניסוי כל כך פשוט הצליחו החוקרים לגרום לכל כך הרבה נבדקים לחשוב באופן מסויים, נסו רק לדמיין כיצד אלמנטים רבי עוצמה ומשקל, עשרות מונים מהמניפולציה הקטנה שנעשתה כאן – משפיעים על המח, על המחשבה ועל דפוסי החשיבה.

אז האם לא ניתן להתגבר על כך?

התשובה כמובן שלילית. האדם הוא בעל בחירה והוא מסוגל להכיר בקשיים הללו, ולנסות להתגבר עליהם, להתרחק ממגע איתם, ולהיזהר שלא יסיחו את דעתו ויובילו אותו למחוזות לא טובים אליהם הוא עצמו לא חפץ להגיע.

זו הסיבה שחז"ל מזהירים את האדם בויריאציות כל כך רבות. הם ידעו היטיב מה קלה היא ההשפעה על מוחו ויצריו של האדם. 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן