לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

מעשה מופלא ברבנית ובאשת הגביר | הרב עזריאל יונה

הסיפור הבא המלמד על אהבת ישראל, ועל הזהירות מנקימה ונטירה סופר על ידי הסופר הרב אהרן סורסקי.

כאשר עלה רבי שמשון אב בית דין זיקלין לישב על כיסא הרבנות בעירו התנה עם פרנסי הקהל שני תנאים: א. כל דבר בחיי הקהילה יישק על פיו ב. פרנסי הקהל לא יפנו אליו במשך ימות השבוע כדי שלא יתבטל מגירסתו אלא במוצאי שבת.

פעם אחת יצאה הרבנית לקנות אוכל לכבוד שבת. מצאה היא דג יפה ונתנה בו את עינה, שכן משובח היה, ומתאים לכבוד השבת. אך הנה באה כנגדה אשת גביר בעיירה ושילחה בדג את חכתה הוסיפה על המקח ורכשתו. נפלו דברים ביניהן ואשת הגביר של הקהילה הטיחה ברבנית כינוי מעליב ביותר. נפל והתפשט קול הברה בעיר אשתו של גביר פלוני פגעה בכבוד התורה אשת חבר כחבר, וכדי בזיון וקצף.

הגיעו הדברים לאזני הפרנסים אלופי הקהל שגמרו אומר כי מחוייבים למחות על עלבון התורה וצריך להענישה בלי להתיירא מתיגרת ידו של הגביר התקיף ,כפי שהתורה אומרת לא תגורו מפני איש. אך אין ספק שזה ענין חשוב לענות בו, וכפי שהתנו עם הרב לא יוכלו לעשות בזה מאומה בלא הסכמתו, וכפי שהתנו עוד אין שום אפשרות להביא הדבר בפניו לפני מוצאי שבת.

הלכו איפוא אל הרבנית וסחו לה דברים כהווייתם והוסיפו לבקש הימנה כי בבוא אישה הרב אל הבית במשך יום השבת תראה בחכמתה להביא הדברים אל לבו ולהכשיר את הקרקע לקראת התיעצותם עמו במוצאי שבת.

בליל שבת קדש כשחזר רבי שמשון זצ"ל לביתו מבית הכנסת ושני מלאכי השרת מלווין אותו הופתע מיד בהכנסו לראות את זוגתו שאינה יושבת אצל שולחנו הערוך שפירשה לקרן זוית ושולחן מיוחד עומד לפניה. שאל אותה מה רואות עיני? השיבה ואמרה לו: לפי שאיני ראויה להיות רבנית ולהסב ליד שולחן הרב, לפיכך ערכתי שולחן לעצמי תמה ושאל מפני מה אין את ראויה להיות רבנית? השיבה הרי פלונית אשתו של הגביר קוראת לי בשם וסיפרה לו כל המאורע.

התמרמר הרב ושאל כך כך העליבה אותך והבריות שותקים, והיכן כבוד התורה, ומה הגידו ראשי הקהל? נענתה וסיפרה לו הציבור נזדעזע עקב המאורע ראשי הקהל החליטו לקונסה אבל היו ידיהם כבולות לפעול מה מפני שגזרת אומר לבל יעשו שום דבר בעל משמעות ללא הסכמתך, ואי אפשר לשאול הסכמתך עד למוצאי שבת.

החריש הרב ופנה לעסוק בתיקוני שבת ולפתוח בסעודה אחרי שפייסה לרבנית ותשב אל מקומה הקבוע ליד השולחן. כיון שעמד לקדש על היין ונטל את הכוס בידו לפני שפתח בברכה נצנץ רעיון בלבו וישאל אותה אימתי היה המעשה? אמרה לו ביום השלישי העבר - דינסטאג בלע"ז.

התרגש רבי שמשון והניח את הכוס מידו ויקרא בקול גדול כמשתומם: דינסטאג דינסטאג ומיום השלישי עד עכשיו יש לך טינא בלב על אשה יהודיה ועדיין לא מחלת לה?

הרבנית נבהלה מאד לשמע קובלנתו של אישה הצדיק ותאמר כהרף עין מוחלת אני לה. העיר הרב לאשתו בכך לא סגי, אדם מישראל שנטרו לו טינה בלב מיום השלישי עד שבת חובה לפייסו. בואי ונפייסנה. נצבט לב הרבנית וכי לא די שזו גרמה לה בושה וחרפה והיא מוחלת לה?! אך דברי הרב קודש היו לה.

מיד התעטף הרב בפרווותו והרבנית במעילה ויצאו ללכת אל בית הגביר בחשכת הלילה, וכוס היין נשארה עומדת מלאה על השולחן. כיון שהתדפקו על בית הגביר נשמע מבפנים קול שאלה מי אתם? מיד הזדהה הרב בשמו והבינו כהרף עין שבא על עסקי אותו מאורע הביש שקרה לאשת הגביר עם הרבנית.

מאחר שידעו את תוקף גדולתו וקדושתו נתמלאו בני הבית פחד ורעדה בחששם כי יכה אותם בשבט פיו חלילה, ומי יינקה מאלתו, פתחו הדלת ונפלו לרגליו בבכיות ותחנונים שימחל ויסלח כי גדול עוונם מנשוא.

התייפח הרב וקרא לעברם וכי אתם צריכים לבקש מחילה מאתנו הלא אנחנו באנו לבקש מחילה מכם, על טינה זו שהיתה שמורה בלב הרבנית אשתי כלפי גברת הבית מיום שלישי שעבר. המה שמעו כן תמהו נתרגשו ונזדעקו וכי אתם צריכין לבקש מחילה מאתנו והלא אנחנו אשר מתוכנו יצאה המכשלה הזאת לפגוע בכבוד התורה, אנחנו חטאנו ולא אתם.

והיו הללו בוכים כנגד אלו הללו מפייסין כנגד אלו, עד שנתמזגו הקולות הקוראים מזה ומזה הכל מחולים לכם, ונתקרבו הלבבות בלא שמץ של חציצה. רק אז נתקררה דעתו של רבי שמשון זצ"ל וישב עם הרבנית אל ביתם ואל שולחנם לקדש על היין ולעשות את שבתו שבת שלום ומבורך.

ומספרים כי כאשר האדמו"ר בעל ברכת אברהם חוזר על הדברים כשהוא מרתת בכל אבריו וקולו המרעיד מנסר בהיכל קדשו דינסטאג דינסטאג פון דינסטאג ביז היינט האסטו טינא בלב אויף א יידישע טאכטער [תרגום יום ג' יום ג', מיום שלישי עד היום את שומרת טינא בלבך על בת ישראל], נזדעזעו כל השומעים ונרתעו לאחוריהם מאימת פגם של נטירה בלב אף לשעה קלה, והיתה חיתת גערתו זו טובה מאלף תוכחות ודברי מוסר.

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן