לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

שרשרת של טעויות | הרב עזריאל יונה

התיאור הבא אינו רק משל, אלא הוא סיפור שאירע [בשינוי פרטים מסויימים] במציאות. אין צורך להאריך בנמשל שכן הקורא הנבון יתפוס מיד את התוצאות העלולות לנבוע מאדם שלא מלמד זכות על זולתו. טעות אחת עלולה להוביל לשרשרת של טעויות, ומשם לשרשרת של מעשים מכוונים, אותם לא היה האדם מסוגל להאמין כי הוא מוכן לבצע. וכעת לסיפור.

תחנת הדלק של סמיון שכנה בדיוק מול תחנת הדלק של מישל, אך למרות התחרות הטבעית הקיימת בין שני העסקים, שמרו הללו בסך הכל על יחסים טובים. התחנות שכנו משני צידיה של צומת חשובה, ומאות ולעתים גם אלפי מכוניות עברו בהם מידי יום.

באחד הימים, נכנסה מכונית מדגם רינו קנגו לתחנת הדלק של סמיון, ובתוכה ישב אדם נחמד בשם ניקו שביקש למלא את טנק הדלק שלו. הוא פנה למסלול התדלוק העצמי, ושלף את ברז המשאבה כדי להתחיל לתדלק. מה שהוא לא ידע היה שהמשאבה מקולקלת או ליתר דיוק מערכת המחשוב שלה, ותחת המחיר הסטנדרטי של 2 דולר לליטר, גילה שהמחיר הוא דולר אחד. כלומר 50 אחוז מהמחיר המקורי. זוהי הנחה גדולה מאד, חשב ניקו ומיהר למלאות את טנק הדלק שלו במלואו.

את הגילוי הזה, חשב ניקו, אסור לו לשמור רק לעצמו, והוא חייג לשלשה חברים טובים שלו, וסיפר להם כי כדאי להגיע במהירות לתחנת הדלק של סמיון שם יש 'מבצע 50 אחוז על ליטר דלק'. שלשת החברים שמחו לשמוע על המבצע הגדול, מיהרו לתחנה ובדרך התקשר כל אחד מהם לחבר נוסף, כדי לידע אותו בנתון המרשים הזה. אלא שאחד מן החברים עמד בדיוק בתחנת הדלק של מישל, ממש מעבר לכביש, וביקש מן המתדלק למלא לו את המיכל. ההודעה על המבצע הגדול בתחנה ממול, הקפיץ אותו מהמכונית, והוא ניגש לעובד התחנה והורה לו לא להתחיל ולתדלק. העובד המופתע הוציא את ברז המשאבה והתעניין לדעת מה קרה. "בתחנה ממול, יש מבצע של 50 אחוז, אתה מבין שאני לא אשלם לכם פי שתים", אמר האיש והפליג לדרכו.

עובד התחנה מיהר למשרד וסיפר למישל כי התחנה של סמיון יצאה במבצע ענק של 50 אחוזים, וכי הדבר עלול להדיר את כל הלקוחות שלהם. פניו של מישל האדימו, והוא מלמל לעצמו: "ככה הוא עובד, אין בעייה, גם אני מכיר את המשחק הזה". שעה קלה לאחר מכן התנוסס שלט ענק בפתח התחנה של מישל בו נכתב: "מבצע שלא היה כדוגמתו, ליטר דלק ב-90 סנט". לא חלפה שעה ארוכה ותור ארוך של מכוניות השתרך בפתח התחנה של מישל.

סמיון התבונן מעבר לכביש בנחש הארוך של המכוניות נוכח התחנה של מישל, ושלח את אחד העובדים לברר מה ארע. עד מהרה שמע סמיון כי מישל מציע ליטר דלק בפחות מדולר, בעוד הוא מוכר עדיין במחיר של 2 דולרים. חמתו של סמיון עלתה במהירות והוא אמר לעובדים: "מישל הזה שובר את כל כללי המשחק, הוא הרי יודע שהליטר עולה לנו קרוב ל-2 דולר, איך הוא יכול למכור ב-90 סנט, אבל אם הוא משחק בצורה הזו, גם אני יודע לעבוד ככה".

לא חלפו דקות ספורות, והשלט האלקטרוני שהציג פרסומות לכל מי שביקר בתחנה של סמיון הודיע באותיות של קידוש לבנה: "ליטר דלק במחיר מדהים של 80 סנט". גם השמועה הזו חלפה במהירות, ובתוך כשעה חזרה להיות התחנה של סמיון מלאה. מישל שמע על כך, וזעמו הרקיע שחקים. הוא חש שסמיון מנסה לשבור לו את התחנה ויהי מה. הוא חייג למרכזיותיהם של מספר עיתונים וביקש לפרסם מודעות על פני עמודים שלמים כי ליטר דלק ימכר אצלו מעתה ואילך ב-50 סנט, כלומר בחצי דולר.

כשפתח סמיון בבוקר למחרת את העיתון וגילה את המודעות של מישל, חשכו עיניו. "המטורף הזה מישל, החליט לרצוח אותי כלכלית ולחסל לי את התחנה ואת הפרנסה", אמר לעצמו, "ואני חשבתי עד היום שהוא בן אדם ישר". כבר באותו יום, נפגש סמיון עם עיתונאי, עורך תחקירים מפורסם והודיע לו כי ברשותו מידע יקר ערך על הונאת דלק ענקית. הוא גילה לעיתונאי כי מישל מוהל את הדלק במעט מים, וכך מקבלים הלקוחות מוצר פגום, עליו שילמו מחיר מלא. העיתונאי החל להכין את הכתבה ולגבות עדויות, וגם התקשר למישל לבקש את תגובתו להאשמות.

מישל הבין במהירות, כי סמיון הוציא את דיבתו רעה, וחייג במהירות לידיד וותיק שעבד במשטרת ההגירה. הוא סיפר לו כי בתחנת הדלק שבבעלותו של סמיון עובדים שני פועלים זרים ללא אשרות שהייה חוקיות, אותם מעסיק סמיון במחיר זול במיוחד כדי לחסוך במשכורות העובדים. השוטר שמח לשמוע את המידע ושעה קלה לאחר מכן עצרה ניידת בתחנת הדלק של סמיון, עצרה את שני העובדים הזרים, וגם הורתה לסמיון להתלוות אל השוטרים לחקירה בתחנה המשטרה.

באותה שעה בדיוק הגיעו שוטרים ממחלק ההונאה והורו למישל להתלוות אליהם לחקירה בחשד לרמייה והולכת שולל של הלקוחות ששילמו במשך שנים על דלק, וקיבלו למעשה גם מים. מישל ניסה להסביר כי זו בסך הכל עלילה של יריבו ממול, אך השוטרים לא שעו לבקשותיו ואילצו אותו להיכנס אל הניידת. בתחנת המשטרה נפגשו שני היריבים והביטו האחד בשני בעיניים רושפות: "העללת עלי שאני מערבב דלק במים", סינן מישל בכעס ובשנאה אין סופית, "מענין מאיפה יודעת המשטרה שאני מעסיק עובדים לא חוקיים", ענה סמיון באיבה גלויה, "אתה מוכר ליטר דלק ב-80 סנט, מה אתה מנסה להרוג אותי", אמר מישל, "מי שמדבר, אתה מכרת ב-90 סנט", ענה סמיון. "רק אחרי שאתה שברת את השוק והתחלת למכור ליטר בדולר אחד" הזכיר לו מישל.

"על מה אתה מדבר", אמר סמיון, "אני מעולם לא מכרתי בדולר, מה אני משוגע"? מישל הופתע מההכחשה של סמיון אך עמד על שלו, "הלקוחות שלי סיפרו לי שאתה מוכר בחמישים אחוז, כלומר בדולר". סמיון הבין כי מישל לא ממציא את טיעוניו והחל לערוך סדרת טלפונים, כעבור דקות ספורות התבררה הטעות. משאבה אחת התקלקלה, וגבתה בטעות למשל זמן קצר בלבד דולר אחד לכל ליטר. "למה לא התקשרת לברר", שאל סמיון את מישל. רק כעת בתוך תחנת המשטרה ולפני הגשת כתבי אישום הבינו השנים ששיחה קצרה ביניהם, יכלה למנוע את כל שרשרת הטעויות, השנאה, והאיבה הזו שסיבכה את שניהם כהוגן.

­­­­­­­­­

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן