לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

היכן כתוב: אין חכם כבעל הניסיון? | הרב עזריאל יונה

אחד הפתגמים הידועים ביותר, הוא 'אין חכם כבעל ניסיון'. מה שפחות ידוע הוא, שהמשפט הזה שמיוחס לחז"ל בפרקי אבות או במדרשים כלל לא נאמר על ידם.

הניב הזה, מצטרף למספר רב נוסף של "אמרות חז"ל", שהכל משוכנעים ללא צל של ספק כי הם נאמרו על ידי חכמינו במשנה או בגמרא, אולם הדבר אינו נכון.

הנה מספר דוגמאות מתוך הספר 'אמרות חכמה' לרב נתנאל אבני:

אין דבר העומד בפני הרצון

אותיות מחכימות

כבדהו וחשדהו

כל הבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו

סוף גנב לתלייה

צרת רבים חצי נחמה

אל תיקרי מהונך אלא מגרונך

מרבה דברים מרבה שטות ועוד רבים ראה שם [עמ' שסה].

ומכל מקום, אין ספק כי המשפט הזה שהשתרש בשפה העברית מצוטט על ידי רבנים וסופרים רבים, וגם אם אין לו מקור בדברי חז"ל, חכמה וודאי יש בו.

וראה בספר 'אור דוד' [עמ' קנז] שמצא מקור לכך בדבריו של איוב: בישישים חכמה ואורך ימים תבונה [יב, יב], כלומר החכמה והתבונה הינם פונקציה ישירה של גיל ושל וותק במסדרונות החיים.

מדוע הניסיון מוסיף חכמה? מה יש באיש בעל הניסיון שאין בצעיר חסר הניסיון?

נשיא אוניברסיטת בר אילן בדימוס הפרופ' משה קוה – פיזיקאי בעל שם עולמי ויהודי המקפיד על קלה כבחמורה, סיפר לי שכאשר הוא נשאל על ידי נכדיו דבר מה, הוא לא ממהר להשיב להם. לאחר שמיעת השאלה משיב הנשיא הנכבד לפעוטות כי עליו לחשוב על השאלה, ואז בתום מספר ימים הוא מנסח תשובה אותה יוכל להבין גם הנכד הצעיר ביותר.

"משמעותו של הפתגם 'אין חכם כבעל הניסיון' הוא שלאדם עם הניסיון יש את היכולת להעביר תשובה במילים שגם זה שאינו בעל ניסיון יוכל להבין. אם אתה לא מצליח להסביר טוב את עמדתך בצורה שהשומע מבין – אות הוא כי גם אצלך העניין אינו ברור כל צרכו".

ולמה לאיש בעל הניסיון יש יכולת להסביר טוב יותר? מדוע לאדם שצבר ותק וידע יש כלים חזקים יותר לצעוד במשעולי החיים?

בשיחה אתו פרופ' קוה הסביר כי ככל שהאדם הנבון מתבגר כך הוא צובר ניסיון ויודע מה הוא לא צריך לעשות, הוא יודע על מה אסור לבזבז את הזמן, ובמה יש להתמקד. הוא חוסך הרבה מאד זמן יקר, ולא נצמד לאלמנטים העלולים להסיח את דעתו.

ולמעשה אלו ממש דברי חכמים במשנה שבמסכת קנים:

"זקני תלמידי חכמים, כל זמן שמזקינים דעתם מיושבת עליהם; זקני עמי הארץ כל זמן שמזקינים דעתם מטורפת עליהם".

מדוע זקני עמי הארץ מיטפשים יותר וזקני החכמים מחכימים יותר? כי החכמים יודעים ממה יש להתרחק ובמה יש להתמקד, הם הלא צעדו בכיוון הזה כל חייהם וככל שהזמן עובר – צברו יותר ניסיון וידע מה היא הדרך הנכונה.

עמי הארצות לעומת זאת, ממשיכים בדרך האיוולת בה הלעיטו את עצמם, וככל שהם מזקינים כך הם מבוססים בה יותר, שיטת האלימינציה שמסייעת כל כך לתלמידי חכמים – פועלת אצלם הפוך, והם מסננים כל דבר חכמה. 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן