לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

החייאה רוחנית | אבי קלנר

רוכב האופנוע שעט מהיר כברק במרכז הנתיב בכביש המהיר, ברגע אחד של חוסר תשומת לב חיכך כידון האופנוע את המראה של רכב חולף, הרוכב איבד שליטה התעופף ולמזלו מצא עצמו מוטל בתעלה לצד הכביש זועק מייסורים. איש ההצלה הראשון שהגיע לשטח ניגש אליו מלפנים כדי למנוע מצב של סיבוב ראש פתאומי היכול לגרום לקרע בחוט השדרה ולמוות מיידי במקרה שחוליות הצוואר נשברו, קיבע בידו את ראשו של הרוכב ובדק את מצב ההכרה.

במידה והנפגע בהכרה שולפים בזהירות את הקסדה מקבעים את הראש והצוואר בצווארון משכיבים על לוח גב, מקבעים את הגוף ברצועות ומפנים לבית חולים.

במידה והנפגע ללא הכרה נעשית בדיקת דופק בעורק הקרוטיד ובדיקת נשימה ובמידה ואינם - מתחילים בהנשמה [A אייר וואי-נתיב אוויר, B ברידינג-נשימה, C סירקוליישן-מחזור הדם] ומנסים לעורר לפעולה את המנגנון המשולש: מוח – לב – ראות, הכנסת אוויר כדי שיכנס חמצן שייקשר בנימי הדם שיוזרמו למוח ויעבירו חמצן לתאיו, בתקווה שהוא יתעורר וישלח באופן עצמאי את הפקודות לשריר הלב ולמערכת הנשימה.

במקרה של פגיעה במוח עקב חוסר חמצן לתאים, יפגעו ראשונים אזורי הזיכרון הממוקמים בקליפת המוח בחלקים החיצוניים בחזית, ולאחר מכן בהדרגתיות יפגעו אזורים נוספים עד פגיעה בגזע המוח החלק הממונה על הפעולות העצמוניות של הפעלת שריר הלב ומערכת הנשימה.

יהודי נם את שנתו בלילה, ברגעים אלו נמצא גופו במצב של טומאה בדרגא קלה, הטומאה אינה נראית לעיניים וביטוייה העמוק מסמל מצב של העדר יכולת למיצוי הפוטנציאל, ולכן כשהאדם ישן ואינו יכול כרגע למלא את משימת חייו הרי הוא במצב של טומאה.

קם בבוקר ומודה לרבון העולמים, נוטל ידיו שלוש פעמים כמצוות חכמים בכדי להסיר את רוח הטומאה, מתעטף בטלית כדי לחסות בצל כנפי השכינה ולהיבדל מכל החיצונים, מניח תפילין על זרועו ועל ראשו לסמל את החיבור והשעבוד של כל כולו בפני בורא העולם, ופותח בתפילת שחרית בהודאה לבורא העולם ובקשות להמשך היום.

התפילין מהוות החייאה רוחנית לאדם מידי בוקר, החייאה שמרוממת את רוחניותו ונוסכת בו מחדש את התחושה ואת הקרבה לקדוש ברוך הוא.
מדהים לראות את הקשר והחיבור בין התפילין ומרכיביהם לבין רכיבי הגוף:
המוח מחולק לשלושה חלקים: המוח הגדול [הקדמי]. המוח התיכון, המוח הקטן – גזע המוח.
המוח הגדול מחולק לארבעה אונות: אונה קדמית, אונה צדעית, אונה דופנית ואונה עורפית. האונות מופרדות זו מזו בחריצים עמוקים כשהתקשורת עוברת במוח בעזרת ארבעה סוגי גלים שניתן לרושמם בבדיקת EEG, גלי אלפא, ביתא, גמא וטיטא.

על המוח וכנגדו בדיוק במרכז הראש בחזית מונחות התפילין של ראש על רקמת החיבור [המרפס] מעל נקודת אזורי הזיכרון הנמצאים בקליפת המוח. בתפילין ישנם ארבע מדורים כשבכל אחד מונחת רצועת קלף מגולגלת הכתובה בארבע שורות ומכילה אחד מארבעת הפרשיות בהם מצווה התורה על התפילין. ואלו הן מימין לשמאל: שמע, והיה אם שמוע, קדש, והיה כי יביאך.

המוח הגדול מורכב משני חצאי כדור המכונים המיספרות. ההמיספרה השמאלית שהיא הדומיננטית אצל רוב בני האדם אחראית על התהליכים החיצוניים התפקודים הלוגי אנליטיים: כושר דיבור, קריאה, כתיבה, חשבון וכו'. ההמיספרה הימנית הצד הלא דומיננטי אצל רוב בני האדם אחראית על התהליכים הפנימיים התפקודים ההוליסטיים: אינטואיציה, ציור, מוזיקה, אומנות, מדות האדם וכו'. (במילים פשוטות אך לא מדויקות נוכל לחלק אותם לתפקודי שכל ורגש).

בפרשיות "שמע" "והיה אם שמוע" המאפיין המרכזי הוא ייחוד ה' וחיבור רגשי "ואהבת את ה' אלוקיך" "והיו הדברים האלה.. על לבבך" "והיה אם שמוע תשמעו" "בכל לבבכם ובכל נפשכם", הפרשיות הללו נמצאות על חלקו הימני של המוח האחראי על פעולות רגשיות. בפרשיות "קדש" "והיה כי יביאך" המאפיין המרכזי הוא ציוויים טכניים של מצוות, הפרשיות הללו נמצאות על חלקו השמאלי של המוח האחראי על פעולות שכליות.

קשר התפילין ממוקם בחלקו האחורי של הראש על גזע המוח שבו מצוי המנגנון המפקח על פעולות הלב והנשימה ושליטה על הפעולות הבלתי רצוניות של הגוף.

וממנו בנקודת יציאת כלי הדם הגדולים ומערכת העצבים המרכזית, יורדות שתי רצועות המונחות בחזית הגוף, הימנית עד מקום ברית המילה והשמאלית עד מקום הטבור, כנגד שתי מערכות העצבים העובדות במקביל.

במערכת העצבים ישנם שני חלקים: מערכת העצבים המרכזית המורכבת מהמוח וחוט השדרה שמתפקדים כיחידת התיאום והעיבוד המרכזיים של הגוף, ומערכת העצבים ההיקפית הכוללת את חמשת החושים ומורכבת משתי מערכות משנה: מערכת סומטית האוספת מידע על העולם החיצון ומעבירה מידע למערכת המרכזית השולחת דחפים לשרירי השלד להתכווץ ולנוע, ומערכת אוטונומית המווסתת את הסביבה הפנימית של הגוף ומעבירה מידע למערכת המרכזית השולחת דחפים לאברים הפועלים בצורה אוטונומית כמו הלב, המערכת האוטונומית מורכבת משתי תת מערכות: מערכת סימפתטית הפועלת בזמני לחץ, ומערכת פרסימפתטית הפועלת בזמני רגיעה.

בחכמת הנסתר ימין מרמז על אהבת ה' הרחמים והסליחה, ושמאל על מידת הצדק הדנה ומענישה [שמאל דוחה וימין מקרבת]. רצועות התפילין מרמזות ששתי ההנהגות משולבות יחדיו ומקיפות את מציאות חיי האדם. כשמשה רבנו ביקש מה' לידע ולהבין את הנהגתו מדוע תיתכן מציאות של צדיק ורע לו ולעומת זאת רשע וטוב לו, הראה לו הקב"ה קשר של תפילין ["וראית את אחורי ופני לא ייראו"] הקשר האחראי על שתי ההנהגות המשולבות יחדיו ואנו בני האדם אין לנו יכולת לראות את מכלול הדברים, וכדברי הפסוק "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו", אם אתה מעוניין לראות ולהבין את הצדק צריך "יחדיו" לראות ראייה כוללת של כל המכלול שלפעמים מתפרש על שנים רבות ולא להתבונן על חלק קטן של הפאזל ולשאול שאלות.

התפילין של יד ממוקמות על הזרוע השמאלית [אצל הימניים, ואילו האיטרים מניחים על הזרוע הימנית] כנגד הלב שממוקם במרכז החזה עם נטייה לשמאל, יש בהם ארבע פרשיות (כפרשיות בתפילין של ראש) כנגד ארבעת חדרי הלב, והם כתובים כולם אחד אחרי השני על קלף אחד בשבע שורות. על היד כורכים את רצועות התפילין שבע פעמים. שבעת השורות ושבעת הכריכות על היד מסמלים את שפע הברכה שנותן בורא העולם באמצעות היד "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", מלבד שבעת המילים בפסוק הרי ששבע מסמל את השפע והברכה, שבת מקור הברכה וכן השנה השביעית שנת השמיטה, שבעה קני המנורה וכו'. על האצבע כורכים את הרצועה כטבעת אירוסין המסמלת את הקשר ההדוק שלנו עם הבורא.

צבע התפילין שחור שהוא הצבע היחיד בספקטרום הבולע את כל הצבעים וכך אנו מסמלים את השעבוד המוחלט כלפי בורא העולם.

בארבעת הפרשיות ישנם מלבד הציווי על הנחת התפילין, גם עניינים מיסודות האמונה שראויות להחקק על ליבנו באופן קבוע: פרשת "שמע" עוסקת בקבלת עול מלכות שמים ואהבת ה'. פרשת "והיה אם שמוע" עוסקת בקבלת עול מצוות ושכר ועונש. פרשת "קדש" עוסקת מעניין יציאת מצרים בסיס התהוותנו לעם ויציאה מעבדות לחרות כדי לעבוד את ה'. פרשת "והיה כי יביאך" עוסקת במכת בכורות המכה שהכריעה את המצרים ובאה ישירות מידיו של בורא העולם ללא שליח כדי להראות לכולם שלעם ישראל יש הנהגה מיוחדת של אבא שבשמים.

בתפילין של ראש חקוקה משני הצדדים האות ש' ובקשר הראש מתקבלת האות ד' ובקשר היד האות י', בנוסף בכריכת היד מתקבלות האותיות ש' ד' י'.

כשבורא העולם נגלה אל אברהם בגיל תשעים ותשע וציווהו על ברית המילה, "ויאמר אליו אני א-ל שד-י התהלך לפני והיה תמים", וכשבורא העולם נגלה למשה בתחילת תהליך הגאולה "ויאמר אליו אני י-ה-ו—ה. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שד-י ושי י-ה-ו—ה לא נודעתי להם". שם ה' המתבטא במילה ש-ד-י מרמז על ההנהגה בדרך הטבע של העולם, וכך אנו בתפילין מראים לכולם את שם ה' המרמז על ההנהגה כדרך הטבע, אולם בזמן משה רבנו היתה הנהגת י-ה-ו—ה שהיא הנהגה ניסית שהוצרכה כדי להוציאנו ממצרים, וכך בתוך התפילין בחלק הנסתר, בפרשיות נמצא שם ה' המרמז על ההנהגה הניסית.

כשיהודי מתעטר בתפילין הרי שהוא מכריז קבל עם ועדה אני משעבד את כל כוחי ומוחי ליבי רוחי ונשמתי לבורא העולם הקדוש ברוך הוא, וזאת אזכור תמיד את חסדו הגדול ושפע טובו במהלך היום יום ואת חסדו הגדול שהוציא אותנו ממצרים כדי לתת לנו את המתנה היקרה מכל את התורה ולהכניסנו לארץ ישראל.

כשנתפס בסוריה המרגל היהודי אלי כהן הי"ד, חיטטו הסורים בכל אשר לו וכשמצאו תפילין בין כליו פירקום לגורמים כדי לנסות לאתר האם מסתתר בהם משדר, ואכן הם לא טעו התפילין הם משדר רב עוצמה המחבר ישירות בינינו לאבינו שבשמים ומשדר את עוצמתנו לכל העולם, שנאמר "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וייראו ממך" והכוונה לתפילין של ראש. התפילין שנקראים "אות" – סימן להיותנו שייכים לבורא העולם והם מצטרפים לאות הראשון של ברית המילה שכל יהודי נושא על גופו, ומסיבה זו בשבתות וחגים שהם אות לכולם שאנו בניו של ה' איננו מניחים תפילין.

בכל מהלך הדורות קויימה מצוות הנחת תפילין בהידור רב ואפי' בזמנים קשים של גזירות רוחניות או השמדה גופנית עשו יהודים מאמצים כבירים כדי לזכות להניחם. בגמרא מוזכר סיפורו של אלישע שיצא לרחוב מעוטר בתפילין בזמן גזירות הרומאים לאיסור קיום מצוות וכשהבחינו בו מיהר להורידם ולהסתירם בין כפות ידיו, לשאלת הרומאים מה מסתתר בידיו השיב שאלו כנפי יונה, אלישע נאלץ לפתוח את ידיו שביניהם נמצאה.. יונה, ומאז נקרא בשם אלישע בעל כנפיים. סיפורים רבים מתהלכים על גדולי ישראל שמתקשים לעצום עין בלילה שלאחר סיום חגי סוכות ופסח שבהם לא מניחים תפילין במשך ימי החג, ועוד בטרם בוא הבוקר שלאחר החג משכימים בציפייה לשעת השחר כדי שיתאפשר להניח תפילין. הרב יחזקאל אברמסקי שנאלץ לגלות לסיביר לעשר שנים בזמן מלחמת העולם השנייה ונותר ללא תפילין, ברגע שחרורו זינק על זוג התפילין הראשון שהזדמן לידיו הניחם ולא היה מסוגל לחלצם.


תגובות   

0 #1 הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראלעמית כהן 2009-06-10 14:05
ב"ה

גלוי וידוע שישנם יהודים הנעורים ומקיצים ל'תיקון חצות',שזה לימוד תורה בלילה,ועל כך נאמר במזמור תהילים קי"ט,פסוק ס"ב:חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך.
בבקר- כשאנו,מיד אנו אומרים:מודה אני לפניך מלך חי וקיים-שהחזרת בי נשמתי-בחמלה,רבה אמונתך.

בברכות השחר אומרים אנו:ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם-המעביר חבלי שינה מעיניי ותנומה מעפעפיי.
וכן גם:ברוך אתה ה'-אלוקינו מלך העולם-הנותן לייעף(קרי לעייף)כח.
ולמרות הטומאה הקלה,יודעת התפילת שחרית לומר:לב טהור ברא לי אלוקים.
אלוקיי,נשמה שנתת בי טהורה היא.

ליל מנוחה וחלומות פז :zzz 8)
0 #2 וקשרתם לאות על ידך,והיו לטוטפות בין עיניךעמית כהן 2009-06-10 14:14
ב"ה
0 #3 למדתי!שמעון 2009-06-11 08:24
תודה :-)
0 #4 תפילין = קשר יהודימוטי 2011-01-11 06:09
תודה לחברותא קשר יהודי בתפילין שלי

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן