לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

מזמור לתודה | נפש שמשון

"אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכים להודות - יורדי הים הולכי מדברות ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא" (מסכת ברכות, דף נד)

כשבית המקדש היה קיים, ארבעה אלו היו מביאים קרבן מיוחד הנקרא "קרבן תודה". כיום שבעוונותינו הרבים נחרב הבית, תיקנו לנו חז"ל לומר בתפילת שחרית פרק תהלים העוסק בעניין ההודאה: "מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ. עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה".

קרבן תודה, ממשפחת קרבנות השלמים (קרבן שאינו בא לכפר על חטא, אלא מתוך שמחה), אלא שנתייחד בכמה פרטים:
א. קרבן שלמים נאכל ע"י הבעלים במשך שני ימים, והלילה שביניהם. לעומ זאת קרבן תודה נאכל יום אחד ולילה בלבד. כלומר, אם הובא הקרבן אחה"צ - יש לאכול את בשרו במשך הזמן שנשאר באותו יום ובלילה בלבד.

ב. המביא קרבן תודה יש לו להביא "לחמי תודה" שהם לחמים שנאכלים בחלקם ע"י הכהנים וחלקם ע"י הבעלים.

נמצא שאדם שנעשה לו נס, ומביא קרבן תודה, הוא "נשאר" עם הרבה בשר ולחם שצריך לאכול בלילה אחד. מה שיוביל אותו לאסוף אנשים רבים, ידידיו וקרוביו ולעשות איתם מסיבה גדולה. נמצא הנס מתפרסם לאנשים רבים.

אם כן, כאשר הקב"ה עושה חסד עם אדם - עליו לפרסם זאת! וכמו שנאמר בתהילים "ויספרו מעשיו ברינה וירוממוהו בקהל עם". לכן הנוסח "הריעו לה' כל הארץ" - להודות לקב"ה בקול רם ולפרסם את שמו וחסדיו.

מדוע זה כל כך חשוב?
נשאלת השאלה, מדוע זה כל כך חשוב לקב"ה? האם הוא כאילו דואג לעצמו? האם הוא צריך את כל זה?

התשובה פשוטה. כאשר ילד נוטל את מפתחות הרכב ונכנס למכונית להתניע אותה, אביו לוקח ממנו ב"אכזריות" את המפתחות. האם האב דואג לעצמו? כמובן שלא. בכך הוא שומר על בנו שחלילה לא יינזק.
כשמדברים על הקב"ה ומפרסמים את חסדיו, אנו מעבירים לאנשים סביבנו שמחה, בריאות, כל דבר טוב ויפה. על ידי סיפור מעשיו אנשים באים לידי הכרה בה' בכך הם יהיו אנשים טובים יותר וייפתחו לכל הטוב שבעולם.

עבדו את ה' בשמחה
- שמחו שזכיתם לעבוד את ה'.
בואו לפניו ברננה - כאשר תבוא לפני ה', אל תבוא בפנים נפולות. גם כאשר אתה בצרה, חלילה, עצם העובדה שאתה עומד לפני ה' היא סיבה לשמחה גדולה.
דעו כי ה' הוא אלוקים - יש לו את כל הכוחות
הוא עשנו, ולו אנחנו, עמו וצאן מרעיתו - הצאן לא יודע לשמור את עצמו. הוא נכנס ליער ומוטט בין הזאבים, אינו מודע לסכנות. הרועה הוא הוא השומר על עדרו.
בואו שעריו בתודה, חצרותיו בתהילה.

עפ"י שיחתו של הרב שמשון פינקוס זצ"ל

תגובות   

0 #1 Guest 2009-07-15 15:27
מאמר יפה אך לא הבנתי את הקשר במשל על האב והבן להמשך המאמר.
+1 #2 לאלמונימוטי 2009-07-15 16:16
לפעמים אתה עושה משהו לטובת מישהו, למרות שבמבט שטחי נראה כאילו אתה עושה לעצמך
0 #3 משל האב והילד אינו תואם לפרשנותדורון 2009-07-25 10:56
עשיית הנס עצמה מקבילה, אם כבר, ללקיחת המפתחות על ידי האב.
הדרישה לקרבן, אמרי תודה והפצת הנס ברבים מקבילה לדרישה של האב, לאחר לקיחת המפתחות, שבנו ילך ויספר למשפחה ולשכנים את אשר אירע וכמה הוא מודה לאביו שלקח ממנו את המפתחות והציל את חייו.
0 #4 מוטי 2009-07-25 22:07
לא צריך לערבב.
כאשר אבא קונה לבן שלו מתנה, הוא אומר לו לך תספר למשפחה ולשכנים. ואז הבן שאול אותו אתה צריך שאני אספר?
עונה לו האבא, גם כשאני לוקח לאחיך הקטן את המפתחות הוא חושב שאני עושה את זה בשבילי.
כך גם אתה, תלך ותספר למען החינוך שלך, בני, שתלמד להעריך ולהודות.

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן