לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

אבינו האב הרחמן | נפש שמשון

בתפילת "אהבה רבה" ישנה בקשה מיוחדת שנזכה להבנת התורה: "אבינו האב הרחמן, המרחם, רחם עלינו, ותן בליבנו בינה להבין ולהשכיל" וכו'.
"אבא" זוהי מציאות שאין לה שום דמיון. אנחנו חיים בעולם מלא חסד. ישנם בתי חולים, ישנם גמ"חים, אבל כל אלו אינם מתקרבים למדרגת החסד של אב ואם כלפי ילדיהם.

אם נרצה לסווג, ישנן שלוש דרגות בחסד. הדרגה הנמוכה ביותר היא החסד שאנו רואים בעולם, המסתכם בנקודה אחת: פיקוח נפש. כאשר אדם עלול למות חלילה, דואגים להציל אותו. זהו עניינם של בתי החולים וכוחות ההצלה בעולם כולו. אבל כאשר אב לא מוצא את המוצץ של התינוק שלו, אין זה פיקוח נפש, הוא לא מעלה בדעתו להתקשר למד"א ולבקש שישלחו לו בדחיפות מוצץ. זה לא בתחום החסד שלהם. נאמר במשלי (פרק יד) "חסד לאומים חטאת" - החסד הבסיסי הזה, בעצם אינו חסד אלא "חטאת". זה רק תשלום למצפון. (כמו קרבן חטאת שנועד לעורר את האדם ולזעזע אותו, כך אותו חסד נובע מהזעזוע).

הדרגה השניה של חסד היא חסד של גמ"חים. חסד שנועד להקל על אחרים במה שהם זקוקים לו. זה יכול להיות עזרה בהלוואה ללא ריבית או בלהשיג מוצץ בשעת לילה מאוחרת וכד'. כי חסד לשם חסד נעשה לא רק למי שעומד למות...

אולם הדרגה הגבוהה ביותר - חסד של אבא ואמא. זו התייחסות שונה לחלוטין. כאשר אב לוקח את בנו לרופא, מתבטא ההבדל הגדול בין ההתייחסות של הרופא להתייחסות של האב. אצל האב, מחלתו של הבן תופסת את כל עולמו! האב אינו עובד 'לפי שעות', הוא אבא כל הזמן - מסביב לשעון.
בהנהגתו של הקב"ה את העולם ישנם שני סוגי הנהגה. הנהגה בסיסית של כל העולם, ולעומתה הנהגה של עם ישראל. "בני בכורי ישראל". הקב"ה ממציא הכל לעם ישראל בטובו הגדול כמו אב הדואג לבנו. זוהי אהבה שאינה תלויה בדבר. חסד שאינו תלוי בשום גורם, כרחמי אב על בנו. שהרי לא משנה מה יעשה הבן, הלב של האבא תמיד קיים, אין מציאות שבה אבא מתפטר.

יתכן חלילה שאבינו יפסיק להביות "אב הרחמן", אבל אבא הוא תמיד נשאר! הוא יכול להתרגז יכול לכעוס, אבל הוא תמיד נשאר אבא. לדוגמא, אב מזהיר את בנו עשרות פעמים לבל יגע במחבת רותח כדי שלא יקבל כוויה. אחרי דקה נשמעת צרחה מכוון הבן. הוא נכווה. מה יעשה האבא" האם יצעק עליו: אמרתי לך, הזהרתי אותך, כעת תסתדר לבד? בוודאי שלא. הלב של האבא נמס מיד והוא ממהר לעזור לבנו. כך גם הקב"ה מזהיר אותנו אינספור פעמים. אך כאשר אנו נכווים, מיד מתעורר חסדו של "אב ינו האב הרחמן".

התורה, לגודל רוממותה, לא ניתנת לנו ע"י המערכת הרגילה של העולם. האפשרות היחידה שהתורה ניתנה לנו היא רק "אבינו האב הרחמן", "אהבה רבה אהבתנו, חמלה גדולה ויתרה חמלת עלינו". רק כך הקב"ה נתן לנו את התורה. עלינו לדעת כי התורה לא ניתנה רק ליחידי סגולה, הראויים לה. התורה ניתנת מתוך אהבה, והקב"ה אוהב כל יהודי כמו אהבת אב לבנו - אהבה שאינה תלויה במדרגת ומעלת הבן. הקב"ה מצפה מכל אחד מאיתנו לגדול ולהתרומם, כפי שאב מצפה מכל בן שלו שיגדל ויצליח. אין עגמת נפש כמו עגמת נפש של אב על בנו שאינו מוכן ללמוד! כך גם הקב"ה אוהב אותנו ומצפה מאיתנו לזה שנלמד עוד קצת תורה. כל רגע יקר אצל בורא עולם.


על פי שיחתו של הרב שמשון פינקוס זצ"ל

תגובות   

0 #1 מאד מרגש - אקטואלי לכל החייםעדי צרפתי 2009-07-26 16:27
תודה רבה על החידוש, אנשים עושים חסדים עם כולם ובילדים שלהם עצמם קשה להם לתת ולהקשיב. זה מאד חשוב לדעת שהילדים יותר חשובים.
תודה רבה
0 #2 זיוה דאדי 2009-07-27 18:04
זה כבר מס שבועות שאתם מביאים פרשנות מרגשת ומחזקת על התפילות מספריו של הרב פינקוס
תוכלו לציין בבקשה את שמות הספרים משם מובאים הדברים
0 #3 הספר נפש שמעון על סידור התפילהמוטי 2009-07-27 20:06
ניתן כמובן ללמוד אותו בחברותא

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן