לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

להתפלל באהבה | נפש שמשון

מובא בשם האר"י ז"ל: קודם שאדם יסדר תפילתו בבית הכנסת, צריך שיקבל עליו מצות "ואהבת לרעך כמוך". ויכוון לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל, ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי ... ואם יש איזה אחד מהם בצרה, צריכים כולם לשתף עצמם בצערו, ויתפללו עליו. וכן בכל תפילותיו וצרכיו ודבריו ישתף חברו עמו.

הרי לנו שחובת קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" לפני התפילה אינה רק עצה כללית, אלא היא ממש חלק מהתפילה של האדם - "כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל"!

ננסה להבין את הקשר בין שני עניינים אלו - תפילה ואהבת ישראל.
 
להיות חלק מהציבור

ההבנה הפשוטה בעניין זה, כמו שכותב הרמב"ם בהלכות תשובה, "כמה גדולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה' אלוקי ישראל, צועק ואינו נענה, ועושה מצוות וטורפין אותן בפניו והיום הוא מדובק בשכינה". הרי לנו שישנו מצב שבו אדם מתפלל ומחמת עוונותיו של האדם טורפין לו תפילתו בפניו. לא פשוט לזכות שתפילותנו יעלו לפני כסא הכבוד. וכאן כתובה עצה נפלאה שיש לה כמה מובנים.

מובן אחד הוא שכשם שמצאנו בגמרא שעל תפילת הציבור ישנה הבטחה "הן א-ל כביר לא ימאס". כאשר מתפללים יחד עם הציבור, תפילת כל הציבור יחדיו יוצרת שלמות אחת גדולה, והובטחנו שהקב"ה לעולם לא מואס בתפילה כזו. וחידש האר"י שגם אם התפילה לא נאמרת בציבור, אם למתפלל ישנה שייכות לציבור ע"י אהבת חברים, בכך הוא זוכה שתפילתו תתקבל.

הבנה נוספת בעניין זה היא, שיש כאן מידה כנגד מידה. אם אתה אוהב - אתה אהוב, אם אתה שונא - אתה שנוא. אם אדם מקפיד ושונא איזה יהודי בעולם - זוהי כמו הקפדה על בנו היחיד של הקב"ה. וזה מעמיד את אותו אדם במצב מאוד בעייתי. מכל האנשים בעולם דוקא את הבן היחיד שלי אתה שונא?

מעבר להסבר הבסיסי, ישנו עומק נוסף.

למה באמת לאהוב?

היסוד והשורש של שתי מצוות אלו - תפילה ואהבת הזולת - אחד הוא - אמונה! שהרי כל כוחה של התפילה נובע מכח האמונה שמאמין המתפלל על הקב"ה וסומך עליו. ומאידך הסימן עד כמה אבאמת מאמינים אנו בהשם שהוא כל יכול, בורא ומנהיג את הכל הוא עד כמה מושלמים אנו בעניין "ואהבת לרעך כמוך". קיום מצווה זו מעיד עלינו שאנחנו באמת סומכים עליו, וממילא מועילה לקבלת תפילתנו.

ונבאר את דברנו.

הנה כשנתבונן נגלה כי יש לנו קושי גדול להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך". למה כל כך אכפת לי שגם לחבר יהיה את מה שיש לי? הרי לא מבקשים ממני לתת לו את כל מה שיש לי, הדרישה רק שיהיה לו "כמוך" ולא יותר, ומדוע הדבר קשה כל כך?

הקושי הזה נובע מחסרון אמונה. לדוגמא, אדם הולך ברחוב ורואה מולו יהודי שנראה בעיניו לא כל כך ידידותי ונעים הליכות, ואולי גם לא צדיק גדול. הוא מביט בו ושואל את עצמו: האם הקב"ה ברא את כל העולם כולו רק בשביל אדם זה?!

אך האמת היא שאותו יהודי, הוא כמו הבן היחיד של הקב"ה! הקב"ה כאילו אומר כרגע לא מעניין אותי אף אחד, לא הצדיקים הגדולים וגם לא הצדיקים שהיו. רק יהודי מתוק וחביב זה מעניין אותי! והקב"ה מחבקו מתוך חביבות עצומה. נרא לנו מוגזם? אמנם בן אנוש אינו מסוגל לנהוג כך, אבל הקב"ה הוא אינסוף של חסד ורחמים! באינסוף לא תיתכן גוזמה. לכן פשוט שכך הוא יחסו של הקב"ה לכל יהודי - כמו אב אל בנו יחידו!

נמצא שקיום מצוות ואהבת לרעך כמוך הוא תנאי לתפילה אמיתית. כי מי שאינו אוהב כל יהודי, בהכרח שחסרה בו האמונה בחסד השם. שהרי כשאדם פונה אל הקב"ה ומבקש ממנו את צרכיו, פנייתו נובעת מההכרה עד כמה הקב"ה אוהב כל אחד מישראל ורוצה בטובתו. ומעתה נתבונן: הן כשם שהקב"ה אוהב אותי ורוצה להעניק לי - באתה מידה הוא אוהב גם את חברי. ואם הקב"ה שופע חסד בלי גבול ואוהב כל אחד מישראל, הרי גם חברי בכלל זה. כל יהודי ויהודי הוא, אפוא, מתוק כמו דבש!

אם אין אנו רואים כך את הדברים, אות הוא כי חסר לנו באמונה, בשייכות ובקשר של הבורא לעמו ישראל. ואם כן מכוח מה נעמוד ונבקש בקשות בתפילתנו?

נמצא שהעצה לזכות לקיים את ואהבת רעך כמוך כהלכתה, היא חיזוק באמונה. ע"י שאדם מתבונן ורואה שבעצם הכל תלוי ועומד במאמר הקב"ה, וכל המעלות שיש לו הם מחמת חסדו, מכוח זה יכול לבקש בתפילה שהקב"ה ירחם גם עליו.

ולסיום נצטט את הקטע מתןך "התפילה שלפני התפילה" שחיבר רבי אלימלך מליזנסק זצ"ל. "ותצילנו מקנאת איש מרעהו, ולא יעלה קנאת אדם על ליבנו, ולא קנאתנו על אחרים. אדרבה, תן בליבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חבירו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה".
 
על פי שיחה של הרב שמשון פינקוס זצ"ל
 

תגובות   

0 #1 אם כך אז איך יתכן...שמעון 2009-09-02 11:47
אני כל-כך מתחבר לנאמר במאמר זה.

אבל איך יתכן שהחרדים בירושלים אשר לכאורה דתיים גדולים, יוצרים כזו שינאת חינם ופועלים בתוך שנאה ולא מתוך אהבה?

כיצד יתכן שאנשים שהוגים יומם וליל בתורה כל-כך מבולבלים עד שבמקום לשמור שבת הם מחללים שבת וגורמים לכל כך הרבה שוטרים ואחרים לחלל שבת כדי להתמודד איתם?

איך יתכן שהם לא פועלים מתוך "ואהבת לרעך כמוך" אלא מתוך משחקי אגו וכיפוף ידיים?!
+1 #2 פרקי אבות:עמית כהן 2009-09-02 12:29
ב"ה

ר' חנינא סגן הכהנים:אלמלא מוראה' של מלכות(קרי שלטון),איש את רעהו חיים בלעו. הבה נזכר גם בנאמר בפרשת שופטים שבספר דברים בה' נפתחת הפרשה':שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. אני חושב שהיה נכון לאותם מפגינים לזכור גם את הדבר והכלל הבא:דרכיה'(של התורה)דרכי נועם וכל נתיבותיה' שלום.
בכלל בתפילת חנה' נאמר:כי לא בכח יגבר איש,ובכלל הרמת היד על אנשי בטחון,במקרה הזה שוטרים אינה לרוחם של רבים מתושבי ישראל.
אלו שלא מכירים בדינא דמלכותא דינא,הם הרי בבחינת מה שאמר הנביא ישעיהו:מהרסיך ומחריביך ממך יצאו. אך הצעתי היא להדבר,ועוד להדבר עמם,שכן מוטב להכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם.
ה' ישמרנו משנאת אחים ומנקמות,ועל כך נאמר בספר ויקרא-פרשת 'קדושים':לא תשנא את אחיך בלבבך. 'לא תיקום ולא תיטור את בני עמך'.
שנהיה רחומים,סלחנים ומלאי ארך אפיים אלו לאלו כאבינו שבשמים.
+2 #3 שיר 2009-09-14 14:05
בס"ד
אהבת ישראל ב-נ-ש-מ-ה!!!
0 #4 ונותנים באהבה רשות זה לזה להקדיש ליוצרם בנחת רוח..עמית כהן 2009-09-15 06:38
ב"ה

בספר דברים,פרשת ראה,פרק י"ד פס'1:בנים אתם לה' אלוהיכם.
ה' אוהב עמו ישראל,ואם חס ושלום הוא נאלץ להעניש,אין ספק שכאבו הוא רב,שכן הוא ידוע כאל ארך אפיים(סבלני),רח ום וחנון ומרבה לסלוח. בבראשית ישנו תאור האנשתי בו מצוין שה' התעצב אל לבו לאחר שנאלץ להחריב את עולמו אותו יצר בעבור בני האדם וכל חיה' ויצור.

בפרקי אבות נאמר:הוי דן כל אדם לכף זכות. וגם נזכור שגם זה שבא שלא לשמה' יבוא לשמה'.

ולסיום:מי שמקיים את התורה מעוני, סופה' שיקיימה'מעושר.( פרקי אבות)

והגית(ה) בו יומם ולילה,בלכתך בדרך,בשכבך ובקומך

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן