לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

קדאפי שבגופי | ישראל אליהו

"ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת" משה רבינו מתחנן בפני הקב"ה למחול לעמ"י ומציב אולטימטום – אם לא תענה לבקשתי מעדיף אני למות ולהמחק מן התורה הקדושה ומכל דפי ההיסטוריה. למה לו חיים בעולם הזה ובעולם הבא.

מנהיג, מלך, מעלתו וגדולתו הינם בזכות ולטובת העם. שואב הוא את מעמדו הרם מהעם. בזכותם הוא קיים, ומושל, אם אין עם, מנהיג למי ? לא אחת מנהיגים מוכנים לדרוס כל הנקרה בדרכם, להשמיד, להרוג ולאבד והעיקר שלא יפגע כבודם, רכושם ומעמדם.

כאשר האדמה רועדת מתחתם יכולים הם לקבור אלפים ורבבות כדי להיות מעל האדמה ולשרוד. אפשר להגלות ולעקור אלפי משפחות שיצאו בשליחות ציונית להפריח את השממה רחוק למדבר השומם והמפחיד ובשל אינטרס צר ומוזר, העטוף באיצטלת אסטרטגיה ואידאולוגיה מזויפת ושקופה לאמלל אלפי יהודים לדורות.

כמו כן אצל אומות העולם סבבינו, אנו רואים מנהיג שוחט את בני עמו ללא רחם בשכרי חרב, מטוסים, טנקים וטילים שנועדו להגן על עמו וארצו, במטרה לשרוד עוד כמה שנות שררה ושליטה, עושר וכבוד.

 

ומה איתנו?

אולי תכונה כזאת חבויה בתוכנו, אי שם, ומוכנה ליום פקודה, נסיון שעומד על הפרק, האם נדרוך על האחר, הזולת, כדי להציל את רכושינו, כבודנו?! האם אנו נמצאים בצד של משה רבינו של: "ואם אין מחני מספרך..." או חלילה בצד האחר...

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן