לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

לא מה שאתה חושב | הרב משה גרילק

 סיור קטן באוקיינוס האטלנטי

ליד חופי ברזיל חי לו צב ים הרועה בשלווה בתוך עשב החופים. כל שנתיים הוא מתעורר לפעולה לא שגרתית. הוא יוצא עם בני מינו למסע ארוך. עוזב את החיים הטובים והשקטים בתוך עשב הים ליד החוף ושט אלפיים ומאתיים וחמישים ק"מ (2250!) עד לאיי אסנשן. זה מרחק עצום, לא רק לצב הזוחל או שוחה בקצב של … צב. איים אלו הנמצאים במחצית הדרך שבין ברזיל ואפריקה הם למרבה הפלא, כל כך קטנים עד כי קשה מאד להבחין בהם במפה רגילה. לצב הים שלנו זה לא מפריע. הוא מגיע אליהם בלא מצפן ביד, בלי לעבור קורס נווט בבית ספר לקציני ים, כדי … להטיל ביציו שם ולאחר השלמת המשימה לחזור הביתה לברזיל.
(ע"פ א. קציר בכור המהפכה המדעית, עמ' 82)

ומן הצב אל האצה, היא הצמח חסר הפרחים והפירות הגדל בעיקר במים, מזון העתיד לדעת רבים.
כל ערב וכל בוקר חוזר סיפור חייהן על עצמו. לקראת החשכה הן שוקעות לעומק הים ועולות על פני השטח עם שחר. יש כנראה מסדר חובה על פני הים בבוקר, כי האצות תמיד מופיעות בזמן. הן "יודעות" את השעה בה יעור היום, והן נערכות לעליה מן המעמקים - הנמשכת שעתיים - בהתאם ל"ידיעה" זו, למרות החושך המכסה את הים ומצולותיו.

הן יודעות זאת בדיוק רב. דרגת דיוקו של השעון הביולוגי הקבוע בתאיהן היא פנטסטית. פלוס מינוס דקה או שתים ביום. זה שעון המפעיל כל יום את המנגנונים המטבוליים (מחליפי החומרים) השונים בצורה כזו שישיגו יעילות מקסימאלית.
(ע"פ פרופ' דן כהן: "אגואיזם ואלטרואיזם בטבע", מחשבות)

ועתה נעלה נא אל החוף, גם שם ניתן לצוד "כשרונות" מעניינים, מעוררי התרגשות ומחשבה.

תראה למשל את הבקטריה, זהו הוד מעלתו החיידק. תמצא אותו במיליארדים בכל מקום, באדמה, באויר ובים. תמצא אבל לא תראה אותו, בקושי תבחין בו מבעד למיקרוסקופ. הוא נושא כידוע באחריות הישירה לרוב מחלותיך, אם כי למען האמת והשלום, יש בסוגיו בעלי פעילות חיובית, כהתססת היין ועוד.
והנה, למרות היותו יצור זעיר כל כך, אף שהוא חד-תאי, הוא מורכב מאברים שונים היוצרים שלמות אחת. הוא לא נתפש כלל, אבל המערכת המופלאה שלו בנויה מספר עצום של אטומים, אלו פועלים בהתאמה מלאה של מכונה משומנת להפליא. לא להאמין, אבל בפחות מפירור הזה, מעוגן החומר יחד בצורה אשר עדיין לא מובנת למדע, אך בצורה מושלמת כדי לבצע משימה כלשהי כשכל חלק "יודע" את מקומו.
(ע"פ פרופ' ג. גילת "מסתרי המצב המוצק", שם)

והדבורים? היודע אתה כיצד מעבירה אחת לשניה מידע חיוני, כמו למשל, גילוי שדה פרחים חדש?
על ידי ריקודים.


כאשר הדבורה המסיירת גילתה את השדה החדש היא פותחת בריקוד, ובאמצעות תנועותיה הקצובות מגלה לעם כולו, כיצד להגיע למקום המרעה החדש. מהירות תנועת הריקוד, מוסרת, בדיוק רב מידע, על מרחק השדה. ואילו צורת המחול לשמשת מצפן לאיזה כיוון לעוף. אם הדבורה מנתרת מלמטה כלפי מעלה, יודעות חברותיה כי עליהן לפנות בכיוון אל השמש, (אם דרום אם מערב וכד') ולעומת זאת כאשר הניתורים הם מלמעלה כלפי מטה, הם שמות פניהן בניגוד למעמד השמש בשמים.

דרך אגב מכ"ם הדבורה "יודע" את מיקומה של השמש גם ביום מעונן וקודר.
(בין ששת לעשור, ע"פ K. Frisch, Aus den Leben der Bienen).

**

 - בעצם מה אתה רוצה להשיג עם כל הסיפורים הללו?
- עזוב כעת, הם מקסימים כשלעצמם, מה רציתי לומר? אה, כן, פרפרים.

פרפר הלילה למשל. אויבו המושבע הוא העטלף. הוא זולל פרפרים אלו לתיאבון. וכיצד באמת מצליח הפרפר להישמר מפני שונא זה. זהו פרט מעניין, אזניו של פרפרנו אוטמות לקולות העולם ורחשיו. רק קול אחד הוא שומע, ניחשתם, בדיוק את קולו של העטלף, היחיד המבקש להמיתו, כך שיש באפשרותו להיחבא ולהציל את חייו.

ועוד על פרפרים וציפורים. ישנו פרפר אשר כנפיו מקושטות בציור של עין. עין "פקוחה" המצילה אותו מידי הציפורים האורבות לו. כאשר הוא פורש כנף מופיעה העין המצוירת במלוא הדרה. הציפורים הקטנות המשחרות לטרף הפרפר, נבעתות ונמלטות. העין מזכירה להן את עיני הציפורים הגדולות הרודפות אותן.
זו כבר התאמה משולשת מתוחכמת, הפרפר ניצל מידי הציפור הקטנה, על ידי יצירת "דמה" של ציפור גדולה.

אבל למה לערוך סיורים במרחקים. התבונן בגופך אתה, חשוב למשל על פרט אחד בו, על מערכת החיסון הפנימית.

הנה קיימת בגופנו מערכת נוגדנים, המתעוררת לפעולה עם חדירת גוף זר (אנטי גן) אליו. נוגדנים אלו נוצרים בתאים מיוחדים של הטחול והרקמות הלימפטיות. ועכשיו שים לב, מה מתרחש בקרבך שעה שאתה ישן, משחק או מפטפט, הנוגדן הלוחם מול הגוף הזר המאיים עליך, הוא תמיד בעל מבנה התואם בדייקנות מופלאה את האנטי גן הזה שעורר אותו.

במקום להיכנס לפרטים מדעיים מדויקים ומעוררי התלהבות, נמסור לך את המסקנה בשפה צבאית.

הגוף הנו מתחם מבוצר העומד יום אחר יום שעה אחר שעה תחת הרעשה כבדה ממאות כלי נשק מטיפוסים שונים, החל מחיצים וחניתות וכלה בטילים בעלי ראש חץ גרעיני. שיטת ההתגוננות מבוססת על טקטיקה שלא עלתה על דעת שום מצביא בעולם, שכן מלחמת המגן הכבדה מתנהלת בנפרד נגד כל אחד מכלי הנשק התוקפים, תוך ייצור עצמי בו זמנית של נשק הגנה ותחמושת מיוחדת המסוגלת לפעול אך ורק נגדו. לפעמים תחמושת ההגנה הנה כה יעילה, עד שהנוגדן האויב כבר לא מסוגל לפתח עוד פעם את הנשק שנפגע. (ע"פ מחשבות, קץ המחלות הנגיפיות, שיחה עם ד"ר עמנואל הלר)

וזה כאמור מתרחש בגופך פנימה, כשבאותה שעה אינך מעלה על לבך שהנה נערכת כעת התנגשות מתוחכמת זו שתקבע אם תמשיך להיות בריא, או חולה, חי או מת.

ועדיין לא אמרנו ולא כלום על גופנו. לא הזכרנו את נפלאות המוח, את מערכת העיכול, את העין וכוונונה המדוייק, לא אמרנו דבר על הגנים, ועל הDNA ו RNA, על כל אותם הדברים הנפלאים הגועשים בקרבנו הלא הם משורטטים ב"רומנים" הנהדרים של הפיזיקה, והביולוגיה המודרנית.
ובכל זאת לקינוח, נסיים בהצצה אל הקוסמוס הענק, ואל כוכב הלכת שלנו.

המרחק בינו לבין השמש הוא אדיר, 150 מיליון קילומטר. אבל הם "תיאמו" ביניהם מרחק זה (כמובן "לבד" ו "במקרה"), שכן אילו היתה השמש מעט יותר קרובה, היו המים כולם רותחים ומתאדים, בני אנוש היו הופכים ללפידים בוערים וכל העולם מדורה עליזה. ואם היתה מתרחקת מן הנקודה בה היא נמצאת, היינו הופכים לבלוקים של קרח בתוך תא הקפאה עצום ומשוכלל.

חוץ מזה שכבת האויר המקיפה את כדור הארץ מגינה עליו, מפני התנגשות עם אלפי או מיליוני כוכבי שביט הדוהרים לעומתו במהירות של 30-60 ק"מ לשניה.
חוץ מזה מוקף כדורינו כשכבת אוזון המסננת את קרני השמש האולטרה סגוליות, בלא הסינון היו הקרניים, תענוג צורב מאד ומזיק מאד לעורנו.
גם כדור הארץ עצמו "שותף" למאמצים לקיים את החיים עליו. כמו למשל על ידי ייצור גז מטאן, גז זה הנוצר באדמה מסייע בהעברת המימן מכדור הארץ לסטאטוספירה בכמויות מספיקות, כדי לקיים את הריכוז הנאות של חמצן באטמוספירה התחתונה.

על גז זה אתה חייב להגיד תודה ליצרנית, הלא היא … החיפושית. בפעם הבאה שתפגש בה וודאי לא תמהר למעוך אותה בנעלך.

"יש ביולוגים העוסקים בחקר החיפושיות על האדמה, והם שמו לב לכך שמשתחררת מהן כמות מסויימת של גז מטאן. אך לגביהם לא היתה לכך משמעות רבה. ויש מדענים החוקרים את האטמוספירה העליונה והם הבחינו כמובן בגז מטאן, אך הם לא יודעים מאומה על חיפושיות" (ניוזוויק)

כלומר, קיימים קשרים בין התופעות, עמוקים ומהותיים יותר ממה שנראה לעין ממבט ראשון.


**


- אני שואל עוד פעם מה אתה רוצה ממני?
- שום דבר. רציתי סתם כך להאזין מעט לקונצרט הקוסמוס, ליהנות מן הצלילים ההרמוניים שהוא מפיק.
- אני מבין, אתה מבקש לשכנע אותי שיש בורא לעולם המופלא הזה. אתה רוצה להוכיח לי שההתאמה, וההגיון הפנימי, התבונה והחוקיות, הן הוכחה מתמטית כמעט לקיומו של אלוקים, כמקור לחיים, לחוק, לתבונה המתגלית בכל?

- חלילה, אי אפשר להוכיח עובדה זו, כשם שאי אפשר להוכיח את גאוניותו של בטאובן למשמע "ההירואיקה". בעיני האחד זה יפה, מושלם, גדול, נהדר, יצירה. ובעיני השני, הקומפוזיציה אינה אלא אוסף מקרי של צלילים מרעישים, חסרי משמעות.


דע את יהדותך, 18.6.76

 

תגובות   

0 #1 יפהמשה 2011-07-08 02:28
מעניין ומרתק! :-) :-)

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן