לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

רואה את הנולד | אליעזר אייזיקוביץ

נהגים צעירים, קרואסונים ריחניים, וחשיבה רציונלית. היש ביניהם מכנה משותף?

 

מכונית 'אופל קדט' שנת יצור 1984 הגיחה מעבר לפינת הרחוב בחריקת צמיגים מסמרת שער וחלפה על פנינו בדהרה פראית, מותירה אחריה ענן של עשן אגזוזים מצחין. למרות המהירות העצומה הספקתי להבחין בנהג, בחור מחוצ'קן בגיל טיפש עשרה ובחבורת צעירים בני גילו שנדחקו לחללו הצר של הרכב.

 

"טיפש!", סיננתי אחרי המכונית המתרחקת. עוד חבורת סכלים השואפת להצטרף לסטטיסטיקה העגומה  של נפגעי תאונות הדרכים.

 

"אתה קורה לו טיפש?", תהה ידידי המלומד, מלך החשיבה הרציונאלית, "לפני שתאשים אדם בטיפשות עליך להגדיר מהי חכמה..."

 

נשמתי מלוא הראות אויר אביבי צח והתבוננתי ברחוב השקט. אני וידידי המלומד מכרים וותיקים, ושיחות מעין אלו היו חלק מהשגרה המשותפת שלנו.  "חכם זה... זה לקבל החלטות נכונות. לא לעשות שטויות. חכם זה לא לנהוג במכונית כמו אידיוט, למשל". עצרתי כשהבחנתי לפי מבטו המשועשע של ידידי שההגדרות שלי לא היו מסַפקות.

 

"תחשוב רגע", הציע לי ידידי, "למה  נהגים מתחת לגיל 25 משלמים לחברות הביטוח את הפרמיה הגבוהה ביותר שקיימת בשוק?"

 

"כי הם עושים הכי הרבה תאונות", השבתי מיד.

 

"אני יודע", הוא אמר, "אבל למה הם עושים יותר תאונות?"

 

הפעם חשבתי מעט לפני שעניתי. "הם לוקחים יותר סיכונים. הם פזיזים. הם פחות אחראים".

 

"בוא ניקח את התשובה הראשונה שלך. הם לוקחים יותר סיכונים. למה?"

 

היססתי. "כי הם חושבים שבני אדם חיים לנצח. כי הם לא רואים את תוצאות המעשים שלהם."

 

"הגדרה מצוינת", החמיא לי ידידי, "הם לא ערים לתוצאות מעשיהם. מה דעתך על ההגדרה הבאה: חכמה היא היכולת לחזות השלכות ולקבל החלטות על בסיס השלכות אלו".

 

חשבתי על דבריו בעודנו חולפים על פתח הקונדיטוריה השכונתית. תשומת הלב שלי נדדה בין דברי הטעם של ידידי המלומד לניחוח המדהים שנדף ממגש של קרואסונים טריים ממולאים בשוקולד.

 

"נשמע לי הגיוני", אמרתי בסוף, "לפי דבריך טיפשות היא העדר יכולת ראיית הנולד."

 

"בדיוק", הנהן בן שיחי, "לרוע המזל ראיית הנולד איננה מקצוע חובה הנלמד בבתי הספר. מוזר שאנחנו מצפים ממדענים, חוקרים, רופאים ומהנדסים לראות את הנולד ולהיות מסוגלים להסיק מסקנות נכונות, אבל אנחנו ממעטים ליישם את העיקרון הלוגי הפשוט הזה בחיי היום יום. תחשוב על זה, היית רוצה לעבור אבחון אצל רופא שאינו מסוגל להסיק מסקנות נכונות?"

 

הנהנתי בראשי לשלילה ואמרתי לעצמי שדברים כאלו בוודאי לא קורים במציאות. לא יתכן שאנשים חסרי יכולת לראות את הנולד יוצבו בתפקידים רגישים ומרובי אחריות. אבל פתאום חשבתי  על פוליטיקאים, מחוקקים, שופטים וקצינים בכירים בצבא וכבר לא הייתי בטוח בעצמי.

 

רק כדי להסיח את דעתי מהאפשרויות המדאיגות שצצו לפתע במוחי שאלתי את ידידי: "איך רוכשים את התכונה הזו?"

 

"תרגול וניסוי", השיב לי מיד בפסקנות. "תתרגל לנתח כל מצב בכלים רציונאליים. תעמיד את השכל לפני הרגש. תחשוב לעומק, על תחיה רדוד," הוא זרק לעברי מבט ומיד הוסיף, "אתה בטח מבין שלא חידשתי כאן שום דבר. חכמינו זיכרונם לברכה כבר אמרו בפרקי אבות: 'איזהו חכם? הרואה את הנולד".

 

הנהנתי בהסכמה מלאה לדברים והחלטתי ליישם אותם מיד. חשבתי שוב על ריח הקרואסונים  המשגע התלוי באוויר וזרקתי מבט קצר לעבר אזור הכרס.

 

המשכתי ללכת.


Image

 

כל הזכויות שמורות, העתקה אסורה ללא אישור בכתב מהנהלת האתר

תגובות   

0 #1 לא אמרו זאת בפרקי אבות!מנחם 2007-05-28 04:20
אין משנה כזו!!
"הרואה את הנולד" זו דרך טובה שידבק בה האדם לדברי ר' שמעון בן נתנאל תלמיד רבן יוחנן בן זכאי, ומשום מה בפי העם זו הגדרת החכם!
0 #2 אכן, הערה במקומהצוות חברותא 2007-05-29 01:59
הציטוט המדויק קרוב יותר למה שכתבת. עם זאת הביטוי שהוזכר במאמר משקף את רוח הדברים של המשנה.
0 #3 רק בגיל 18 לערך, החלק במוח האחראי על \"ראיית הנולדירה 2009-11-22 10:12
על היכולת לחזות השלכות.
אין פלא שרוב ההסתבכויות של נערות ונערים קורה ביתר שאת עד הגיל הזה.

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן