לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

בעיניה של אמא ל 9 | שרה לב

מאת שרה לב

ריבונו של עולם,
אתה בראת לי את עולמי, והפקדת בידי תשע נשמות, להיות להן לאם.

אנשים רבים מתייחסים ביראת כבוד ובהערכה למספר הנפשות הגבוה של משפחתנו. מצד שני, אינני יחידה וגם אינני נדירה כל כך. בבית ההחלמה שבו שהיתי אחרי לידת בתי האחרונה, היו כמה עשרות נשים שמשפחתן גדולה כשלי או יותר.

וחוץ מזה, את מה שאני חשה יכולתי לחוש גם אם היה לי ילד אחד, חמישה ילדים או חמישה עשר.

ריבונו של עולם,
אני כותבת את המילים האלה, כאשר אוזני האחת כרויה אל החדר שבו מוצבת עריסת ילדתי בת השבועיים.
תינוקת חדשה היא מתנה מופלאה מאין כמוה. היא מרככת את החיים ומאיטה אותם. היא מושיבה אותי על הכורסה פעמים אחדות מדי יום למשך עשרים דקות, ועוצרת בפעייה דקה את דהרת המרוץ הבלתי פוסקת שלי.

העצירות האלה, מלבד מה שהן מעניקות לי זמן להתבוננות, מעניקות לי גם זמן להקשבה. מעבר לדלת חדרי אני יכולה לשמוע את הבית שלנו, להאזין לקולותיו, לעקוב אחר דיוניו, להיות עדה בלתי נראית לוכוחיו ולמריבותיו, להתפעל מן העזרה ההדדית שמתגלה בו, ולהתכווץ באי נוחות מול קוצר הרוח וחוסר הסבלנות המתגלים בו.

אני שומעת צלילים של שובבות וצלילים של טענה וטרוניה, צלילים של נינוחות וצלילים של עצבנות סמויה או גלויה. אני שומעת מילים נעימות ומילים קשות ופוגעות. אני מקשיבה לבית שלנו מעבר לקיר, וזאת חוויה מיוחדת, חדשה, שונה - - - ומאלפת בינה.

חשוב לציין, שזמן של תינוקת קטנה הוא גם זמן של עייפות ושל חולשה פנימית, של מצבי רוח מתחלפים בצורה חדה, ובכלל של רגישות מיוחדת. אימהות מנוסות טוענות, שבכל פעם שנפש חדשה נוספת למשפחה, מתחוללת תזוזה רבתי במערכת. כל אחד מבני הבית צריך למצוא את מקומו מחדש, כולל אבא ואימא.

התזוזה הזאת, עם הרגישות והחולשה האופייניות לימים האלה, הביאו אותי לשבת כעת, כשאוזני כרויה אל עריסת התינוקת, ולחפש לך מילים.

ריבונו של עולם, יותר משאני רוצה להצהיר את המשפטים הבאים בפניך, אני רוצה להצהיר אותם בפני. ויותר משאני רוצה להצהיר אותם בפני עצמי, אני רוצה להצהיר אותם קבל עולם ומלואו.

נכון שנתת לי תשעה ילדים צדיקים, טהורים, חכמים, מוכשרים, יפים, בעלי יכולות מופלאות ופוטנציאל אינסופי, אבל אני לא בטוחה שתמיד אדע להלך עם כל אחד מהם כפי רוחו ולהעניק לכל אחד מהם כל מה שהוא זקוק לו כדי לגדול ולהתפתח.

אם להיות כנה, אני כמעט בטוחה שלא אצליח לעשות זאת.

אני רק אחת, והם רבים.
לעתים קרובות אני עייפה, אבל הם כמעט תמיד ערניים.
בדרך כלל אני עסוקה והם הרבה יותר פנויים.

לכל אחד מהם יש דרישות שונות, צרכים רגשיים עמוקים, ניואנסים דקים שרק לב של אמא אמור להבין ולקלוט, וכולם – כל התשעה – זקוקים ללא הרף לחום, לתמיכה, לאהבה ולהכלה.

ריבונו של עולם, יותר מכל דבר אחר, אני רוצה לתת לילדים שלי כל מה שתרצה שאתן להם, אבל מאיזו סיבה נסתרת, בראת אותי הרבה יותר קטנה מן המשימה הגדולה והכבירה הזאת.

לכן, אין לי ברירה אלא להיכנע למציאות כפי שאתה יצרת אותה, ולהסכין לכך ש –
למרות שהם ילדי, לא תמיד הם יהיו חרוצי הכיתה.
לא תמיד הם יהיו נקיים מכינים.
לא תמיד הם יהיו שמחים, עליזים ומרוצים.
לא תמיד הם יהיו מקובלים מבחינה חברתית.
לא תמיד הם יגלו מידות טובות, ישקדו על לימודיהם, ימנעו מלשקר וידברו בנימוס ובלשון צחה.
לא תמיד החדרים שלהם יהיו מסודרים, השיעורים שלהם יהיו מוכנים, והמרצפות מתחת למיטות שלהם – חשופות.
לא תמיד הם ייענו לבקשות שלי בצייתנות מחייכת.
ולא תמיד הם ירגישו מובנים, אהובים ללא תנאי, ורצויים גם כשהכזיבו.

אתה יודע, ריבונו של עולם, המדפים שלנו מלאים ספרים שמתארים לנו איך צריך להראות. עד לפני כמה שנים הארון שלנו היה מלא קלטות, והיום הוא מלא דיסקים, המכילים הרצאות ברורות ומדויקות, איך צריך להתנהג.
עם הילדים, עם סידור הבית, עם שלום הבית, עם מצבים של עייפות או השמנה או עצבנות יתר או עישון.
הכל כתוב בספרים, ונדמה לי שכל האנשים בעולם יודעים לקיים את הכל, רק אצלי בבית, איכשהו, זה נראה אחרת. בימים האלה, כשהתינוקת התשיעית שלי נועצת בי מבטים חכמים, שותקים, רחוקים, - אותם מבטים מלאי תבונה של השבועות הראשונים כאן בעולם, כאשר הזיכרון האמתי עוד טרי ורענן – בימים האלה אני מבינה, שעלי לסגת מכמה וכמה כותרות של ספרים ונאומים של יועצים ומומחים.

אני מבינה שאין לי סיכוי להצליח בשלמות, ואף על פי כן, אני מקווה לעשות מה שאוכל, בעזרתך, כל יום מחדש.

אני מבינה שאין לי אפשרות לשלוט על העתיד, וגם לא על ההווה, של חיי הילדים שלי, ואין לי שום דרך להבטיח שתמיד יתנהל הכל כרצוני, ועם זאת אני מוכנה לקלף להם תפוזים ומלפפונים, להשתדל להתייחס לכל יום של גידולם בצורה נפרדת, ולהאמין בחשיבות הנצחית של כל מעשה בפני עצמו.

אני מבינה שאין לי דרך לוודא או לגרום לכך שתמיד נהיה מאושרים ביחד ושלעולם לא יתגלעו בינינו חילוקי דעות, לכן עזור לי להתפלל על אושרם ולהפקיד אותו בידיך - באופן המיוחד והשונה, המתאים לכל נשמה ונשמה מהם.

ריבונו של עולם,
הרשה לי לבקש כבר מעכשיו על העזרה שהם יזדקקו לה ללא ספק בעתיד.

כאשר יבוא יום והם יבקשו לגדול ולצמוח, וירגישו צורך להתמודד עם הילדות שלהם, שלח להם שליח נאמן, שיעזור להם להתפייס עם כעסים ישנים (ששקעו בלבם למרות רצוני); עם אמירות מקטינות (שנאמרו בשגגה ברגעי חולשתי הלא מעטים); ועם אשמות ודיכויים שהצטברו, בפשטות, במהלך החיים הלא מושלמים.

היה איתם תמיד, אביהם ואבי, ולווה גם אותם כאשר ייסוגו מחלום החיים המושלמים, נטולי הכאב ונעדרי הכעס, אל המציאות המשלימה, המקבלת את רצונך.

ריבונו של עולם,
בחרת בי להיות שותפה איתך ביישוב העולם.
בביתי גדלים ילדים קטנים, היהודים של הדור הבא.

יותר מכל דבר אחר, הייתי רוצה שיגדלו מושלמים, אבל מילד לילד אני חשה, שאתה רוצה אחרת. נראה, שעם השנים אאלץ להיפרד מחלומות אחדים שחלמתי ומדמיונות רבים שרקמתי.

למרות זאת אני מודה לך על שבחרת בי להיות שותפה איתך ביישוב העולם, והענקת לי את הזכות, לגדל עבורך את היהודים של הדור הבא.

Image

תגובות   

0 #1 כל הכבודשמוליק 2008-06-28 18:49
אשרי הילדים שזכו לאם כזו .
אשרי ההורים שגידלו בת כמוך .
ובהשאלה , "אשרי העם שככה לו"
אמא יקרה העולם עדיין על מכונו בגלל שכמותך כשהקב"ה צופה בך הוא יודע שזיכה את העולם בקיום שכמותך .
אין לי ספק ולו הקל שבקלים שילדייך נהדרים ויהיו כפי שדמיינת בחלומותייך היותר מחמירים .
את בימים אלו ממש מעצבת את האזרחים הבאים וברור לי שיעניקו לך גאווה ענקית כפי שמגיע לך
אמא יקרה אם מותר לי לעניין גופו .
המשיכי לדרוש מעצמך ומהם כל מעידה היא תיקון שלך ושלהם ,אני מניח ומקווה שאת משתפת אותם בריגשותייך ומחשבותייך האציליים יש בך מודעות עצמית מופלאה טעי בהם תכונה מדהימה זו ויצרת אדם איכותי המכבד את עולמו של הבורא ומתכבד בבריאתו
ברור לי שאת מצליחה אך אברכך, עלי והצליחי בשותפות שלך עם הבורא באיכלוס איכותי של העולם.
0 #2 מקסים.שולמית 2008-07-14 00:43
לשרה לב היקרה.
מקסים,מרגש ונפלא מה שכתבת.
כל כך נכון וכל כך מהמציאות.
אשרייך,שזכית לילדים טהורים וזכים,ומי יתן ותרוו מהם רק נחת,ואשריהם,שזכ ו לאמא יקרה כמוך,
שפע אור ואהבה,
שולמית

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן