לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

צמיחה | יעקב קב

בפרק הקודם מצאנו, שאת ה"אני" הספציפי (כלומר האגואיזם) ניתן להגדיר הן על פי התקופה הכללית אליה הוא שייך והן על פי האינדבידואל. נוכל גם להסתכל על כל תקופה כצמיחה של האדם בה, כך שכל סוג של "אני" בכל שלב יוצא מן הכח אל הפועל במידה גדולה יותר עד לגבול המקסימלי שטמון בו.

מכח הסבר זה, נוכל להבין שהסיבה ל"ירושה הרוחנית", כפי ששאלנו בהתחלה למה אנחנו "יורשים" זכויות וחובות מהדורות הקודמים, נובעת מן העובדה שאנו חלק מן האדם הראשון. באותה מידה אנו חלק מן הגרעין הבסיסי של עם ישראל, שכולל בתוכו 60 ריבוא של חלקים בסיסיים שהם הרחבה ל-70 חלקים יותר בסיסיים של יורדי מצרים, נכדי יעקב אבינו ע"ה, שהוא עצמו האב הנבחר והמנופה מבין זרעו של אברהם אבינו ונקרא "אדם שבמרכבה".

מסיבה זו, נבין שבאותה מידה שהאדם הראשון חטא, ובמקום לזכך את חלקו החומרי הוא קלקלו, ובכך נתחייב החלק החומרי כיליון והפסד (כלומר מיתה), על מנת שיהיה ניתן להביאו לתיקונו בתחיית המתים, כך גם בחטא העגל, שהוא מצב מקביל לחטא האדם הראשון, חזרה הסיבה למיתה. זהו הפסד הצד החומרי. ומכוחה נובעת טומאת המת. ולולא חטא העגל לא היתה טומאת מת. אשר על כן, תבוא פרה ותקנח צואת בנה, וחטא העגל שבגינו חזרה סיבת הטומאה לעולם.

עדיין נשאר להסביר מדוע העולם מנוהל בצורה כזו, שאנו חלק מגרעין קודם, שבא מהכח אל הפועל, ולא כל מהות נולדת בפני עצמה.

ניתן לבאר זאת באמצעות ההסברים הקודמים בנושא גילוי היחוד.

תכלית עבודת האדם היא להגיע להכרה שאין שום סיבה לעבור על רצונו של הבורא יתברך. כאשר בוחרים בטוב, מחזירים את הבחירה שניתנה לנו. שהרי הבחירה נובעת ומתודלקת מחוסר ידיעה. אולם, אם האדם אינו פועל על פי בחירתו לכיוון זה, אזי על כל פנים הקב"ה דואג להחזיר את המצב לקדמותו בדרך הקשה. המשמעות היא שהאמת תפעל על גביו, ומכח מעשיו תצמח האמת, ומתוך הייסורים והצרות האדם יחזור בתשובה, היא התשובה המוזכרת בספר דברים. וכמו שכתוב: "ושבת עד ה' אלוקיך" אולם תשובה כזו נזקפת לאדם באופן מינימלי.

אמנם, לאדם הראשון וכן לכל אחד מהדורות הבאים אחריו היתה הזדמנות, שנובעת מכח הבחירה החופשית בין טוב לרע - או לתקן לגמרי את מצבם ובכך להגיע לתיקון השלם ולביאת המשיח, או למצער, להגיע לכל דרגה רוחנית אחרת. אולם משלא עשו זאת הראשונים, שלא תיקנו עצמם לגמרי, נאלצו בני הדורות הבאים אחריהם בכל דור להמשיך מאותה נקודה רוחנית בה סיימו בני הדור הקודם. כשהם נושאים על גבם את ההישגים החיוביים ואת מה שנותר לתקן.

כפי שהסברנו לעיל, לכל דרגה של עומק ה"אני" האגואיסטי מתאימה דרגה של חוסר ההכרה ביחודו יתברך. בסופו של דבר, יגיעו כל החלקים בבריאה להכרה ביחוד ה'. אלא שלכל חלק ישנה הבחירה להחליט באיזו מידה הוא מגיע למטרה בכוחות עצמו, כלומר, בחירה בטוב, ובאיזו מידה מידת הנהגת גילוי היחוד תפעל לגלות את האמת על גביו. תהליך זה שבו כל אחד נושא על גבו ירושה רוחנית לחיוב או לשלילה הוא סוג של שימוש באבני בנין רוחניים, (BUILDING BLOCKS) שנובע מצד אחד מכח הבחירה החופשית, ומצד שני מכח הנהגת גילוי היחוד, שמטרתה להביא את כל החלקים לידי גילוי היחוד ושלילת הרע. ולכן, תכונת הירושה מאפשרת לנו לשמר את כל האינפורמציה שנאגרה עד כה, תוך כדי התמקדות במה שעדיין נותר להשלים, ולהדביק את ההישגים הבאים להישגים הקודמים בלא שאחרונים יאבדו.

שאלנו איזה הצדק נעשה בהיות כל יהודי חלק מהעם הנבחר באופן אוטומטי ללא מכרז אישי. התשובה היא שהצדק מחייב שתי נקודות שוויון. נקודה ראשונה – תנאים שווים תחילתיים ונקודה שניה – אפשרות להגיע להישגים שווים.

אשר לנקודת הסיום אנו רואים שניתנה אפשרות לגוי להתגייר כדוגמת עובדיה הנביא ואונקלוס, שהיו גרי צדק וממנחילי התורה בעם ישראל. ורישומם ניכר הרבה יותר מאשר הכוהנים הגדולים  שכיהנו באותה התקופה. וכפי שמבואר שכתר התורה הוא מעל לכתר כהונה.

ואשר לנקודה ההתחלתית, כאמור, כל האנושות התחילה בתנאים שווים, ונכשלה בניסיון הראשון. אלא שלאחר מכן צמח אילנו של אברהם אבינו ואנחנו בשורשו, על פי עיקרון אבני הבנין שהסברנו לעיל, הנובע מיחוד של חופש הבחירה וגילוי היחוד.

ומתוך גילוי היחוד יצמח צמח משיח צדקנו. כמו שאנו אומרים בתפילה בכל יום "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" והוא יבוא לאחר גילוי היחוד, לא רק מכיון שיגאל אותנו מהצרות הפיזיות, אלא מכיון שהצרות הן סיבה להתקדמות התהליך המוביל לקראת ביאת המשיח, ואז ניווכח שהכל היה לטובתנו. וכשיבוא משיח צדקנו לאחר תיקון החטא הקדמוני הוא יבשר לנו ביאת האדון הקדוש ברוך הוא לו אנו מחכים, במהרה בימינו אמן!

 

 

 

תגובות   

0 #1 USAרזין 2010-10-22 02:23
0 #2 הרצות הבריתרזין 2010-10-22 02:27
נכמד מאוד לא היה לי הרבה זמן אבל אני ישובוילמד בעזרת השם

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן