לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

משל היונה והפשתן | אליעזר היון

 עונת הזריעה הגיעה, ויונה אחת אשר עפה להנאתה הבחינה באיכר החורש בשדהו, ומפזר זרעי פשתן בתלמים. הבינה היונה את הסכנה הטמונה במעשיו של האיכר וכינסה מועצה דחופה של בעלי הכנף. היא סיפרה להם על מעשיו של האיכר, והזכירה להם כי מהפשתן שיצמח יכינו בני האדם רשתות בהם יילכדו העופות. עצתי היא, אמרה היונה, שנרד כולנו אל האדמה ואל התלמים שעדיין לא כוסו, וננקר את כל זרעי הפשתן שהונחו שם.

צחקו העופות על דבריה של היונה החלשה וחסרת המעוף, ואמרו לה: 'צל הרים את רואה כהרים'. אין כל קשר בין זריעת זרעוני הפשתן לרשתות הציד, ובכלל כיצד אפשר לנקר את כל זרעוני הפשתן? היונה לא התייאשה וסיפרה שוב את הסיפור לבני משפחתה היונים והיונות. אלו האזינו ברוב קשב לדבריה, והחליטו לחוג מעל שדה הפשתן.
להקת היונים הגדולה תפסה את תשומת ליבו של האיכר והוא שהבין את מצוקתם הציע להם: יונים יקרות, אני מזמין אתכם להתגורר בארובות הבתים שלנו, בחורים ובסדקים שבבנינים, וכך תוכלו תמיד לדעת שיש לכם בית בטוח. קיבלו היונים את עצתו הנדיבה ומיני אז מתגוררות הן בגגות הבתים, במסתורי הכביסה, בארובות, ובשקעים שבקירות הבית.
 
בינתיים צמח שדה הפישתן והאיכר החל להכין מהם רשתות בדיוק כפי שצפתה היונה החכמה. עד מהרה החל לפרוס אותם במרחבי הטבע והמון רב של בעלי כנף, שהטבע הוא ביתם, נלכד בהם. משפחת היונים שמצאה את מקומה בחברת בני האדם נותרה בטוחה.
 
והנמשל
עצה טובה עשויה להגיע גם ממי שנחשב פחות מאיתנו במעמדו החברתי. העובדה שהוא אדם פשוט, לא הופכת את עצתו לבלתי נכונה, והתעלמות או זלזול בה עלולים לעלות בסופו של דבר ביוקר.
 

תגובות   

+1 #1 לידיעתכםדינה 2013-07-01 12:29
את המשל אולי שכתב מר אליעזר אך, הוא חובר ע"י רבי ברכיה הנקדן ומופיע בספרו משלי שועלים, משל ט"ז

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן