לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

משל האריה והשועל | הרב עזריאל יונה

באחד הימים פגש הארי שהיה רעב עד מאד בשועל וביקש לטרפו. מיהר השועל להתחנן על נפשו ואמר למלך, מה לך כי תטרפני ואני דל בשר וכחוש עצמות, הנה לפניך אדם שמן בריא ועב בשר. הביט הארי לעבר המקום אליו החווה השועל, וראה שאכן יושב שם אדם עב בשר, תאווה לעיניים. ולא ידע הארי כי לפני האיש חפור בור עמוק המכוסה בכיסוי דק. לפני שניגש הארי אל סעודתו הדשנה שאל את השועל, האם לא איענש על כך שטרפתי אדם חף מפשע? ענה השועל בערמתו: הסר דאגה מליבך, כך משפט החיות, אין העונש מגיע רק אחר שלש דורות, ואתה מה אכפת לך מנכדך? מצאה תשובת השועל חן בעיני הארי והוא ניגש בחדווה אל האיש שהמשיך לישב בשלווה. התקרב הארי אל האיש כמרחק נגיעה, ובבת אחת נשבר הפח תחתיו והוא צנח את הבור העמוק.

 

הופיע השועל והציץ עליו ממרומי הבור. נהם לו הארי: הלא הבטחת שאין העונש משיגני עד שלשה דורות? ענה השועל, עונש זה הגיע אליך מאחר שסבך טרף אדם חף מפשע ולכן אתה נענש מחמתו. כעס הארי ואמר: ומדוע אני אשם בפשעי סבי, האבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה? ענה השועל: ומדוע לא חשבת על טענה זו כשהצעתי לך לטרוף את האיש הניצב כאן?

 

והנמשל

כמה נמשלים יש לסיפור זה שנכתב כבר בתקופת הגאונים. לקח אחד אותו ניתן ללמוד מן המשל הוא שאדם מוכן להבטיח, לסכן, ולהמר כל עוד לא מדובר בחייו שלו. כאשר תוצאות מעשיו עלולים לפגוע באחרים ולא בו, הוא לא חושב פעמיים לפני שהוא מבצע את זממו. יתירה מזו, הוא אפילו לא רואה בכך כל פגם מוסרי. רק כאשר מגיע הדבר אליו ונוגע בו באופן אישי, עולים אצלו לפתע כל הטיעונים המוסריים, והוא מתמרמר שלא נוהגים בו כשורה בעוד הוא עצמו לא היה נוהג כך כלפי אחרים. 

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן