לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

משל הפרה השמינה והשור הסובל | הרב עזריאל יונה

פרה בריאה ושמינה הילכה לה לאיטה על פני השדה והנה היא רואה את חבירו השור מושך במחרישה כאשר מעל גבו ניצב האיכר ומצליף בגבו של השור. הביטה הפרה בשור שאגלי זיעה ניגרו על ערפו ולעגה לו: ראה אותך שור אומלל, נתון רוב שעות היום בסד, ונאלץ לגרור את המחרישה הכבידה. לא זו בלבד, אלא שאתה אף מוכה בחבלים ואינך מתוגמל כראוי. ראה אותי, כציפור דרור מסתובבת בשדה, מקבלת מן אדונ מזון משובח ואיני עובדת לעולם.

הביט בה השור בעיניים עצובות ואמר לה: אוי פרה מסכנה, אינך מבינה את רוע גורלך. אני אמנם עובד קשה, סובל, ואף סופג מכות כואבות. אולם אני בטוח בחיי, ויודע כי אראת את יום המחר. את מפוטמת במזון ומשוחררת מכל עבודה מאחר שבאחד הימים יופיע הטבח וישחוט אותך כדי לאכול מבשרך השמן.

 

צחקה הפרה לטפשותו של השור והמשיכה לאכול ברעבתנות. לא ארכו הימים ונבואתו של השור התגשמה במלואה. הפרה נלקחה לשחיטה, ואילו השור המשיך לעבוד קשה, ולהיאנק תחת עול אדונו. אולם להבדיל מהפרה, הוא המשיך לחיות.

 

והנמשל

האנשים העצלים, אלו שקיבלו חיים מרופדים ונוחים, טועים לחשוב כי לא יבא יום בהם יצטרכו לשלם על כל המנעמים בהם הוקפו. המשפט המוכר 'אין ארוחות חינם' מבוטא יפה במשל זה. כדי לצלוח את העולם הזה ולהפיק ממנו את המיטב יש לעבוד קשה, ולא לסמוך על מתנות והפתעות שמובילות את מקבליהם על פי רוב לעברי פי פחת. 

תגובות   

0 #1 המילים של המחברצופי ה 2014-01-30 11:32
תודה! נהנת מאד לקרוא את המשלים, אבל הייתי מאד רוצה שהרב יצרף את המילים של המחבר, חלק גדול מהחן של כתיבת המשלים של המחבר זה החריזה השנונה שלו וצורת הביטוי -
"הנמשל באיש אשר למלא ספקו בעול כבד • מתוקה שנת העובד • ובקהל תגלה צדקתו • כי יש תקוה לאחריתו • ולא כן העצל.."
אפשר לבקש לצרף את המילים לשאר המשלים הנהדרים?

שוב תודה :)

תודה רבה ויישר כוח

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן