לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

משל המת התלוי, האשה, והאח | הרב עזריאל יונה

שוד ושבר פקד את האשה פ. לאחר שאיבדה את בעלה. ספקה את כפיה ולא חדלה מלבכות עליו. לא רחוק מביתה שכן מדבר גדול ועל אחד העצים שבו נתלה אדם שהתחייב מיתה למלך. יועץ המלך הסתובב בכל הערים השכנות והודיע כי מי שיוריד את התלוי מן העץ אחת דתו להמית. אחיו של המת לא יכל לראות את אחיו בבזיונו ולעת ערב שם נפשו בכפו, ניתק את החבל וקבר את אחיו כאחד האדם.

 

משם הוא ברח לעיר ומצא מחסה בבית האשה פ. שאיבדה את בעלה. בין השנים נקשרה שיחה והם מצאו חן האחד בעיני רעותו. עד כה ועד כה, סיפר לה האיש את הקורות אותו והסביר לה כי חייו בסכנה עצומה שכן עם בוקר תיחשף היעדרה של הגופה והחיפושים אחר העבריין יובילו בוודאי אליו.

 

האשה הביטה בפני יקירה ואמרה: למה תדאג, הנה בעלי מת לפני זמן קצר, ניקח את גופתו מן הקבר ונתלה אותה תחת אחיך. במצבן של הגופות של שני המתים לא ניתן יהיה לזהות מי מהם תלוי.

 

קיבל האיש את עצת האשה, ועוד באותו הלילה חפרו את קברו של הבעל המת, ואת גופתו נשאו אל היער ותלו אותה תחת אחיו המת.

 

והנמשל

כותב המשל רבי ברכיה, התכוון לטעמינו להציג את כח החיים, התאווה, ואהבה שגוברים על זכר היקר מכל. האשה איבדה את בעלה, לא חדלה מלבכותו, אך ברגע שמצאה נפש תאומה, חיה, לא חשוב היה בעלה המת בעיניה לכלום, והיא לא היססה לתלות את גופתו כאחד הפושעים ובלבד שאישה הנוכחי יהיה שבע רצון.

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן