לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

משל הכלב והפעמון | אליעזר היון

 לאיש אחד היה כלב קטן שפגיעתו רעה. כל אימת שהיה הכלב פוגש ביצור בעל חי, בני אדם או חיות אחרות היה מתנכל אליהם, נובח לעברם, ומנסה לנשכם. ניסה בעל הכלב לרסנו, גער בו, ואפילו חבט בו אך ללא הועיל. גם אנשי המקום ניסו לדבר על ליבו של הכלב כי יחדל ממעשיו הרעים אך הוא בשלו, ממשיך להציק ולהטריד את כולם.

בלית ברירה פנו התושבים אל בעל הכלב וביקשו ממנו לסלקו. אלא שנפשו של האדון נקשרה בנפש כלבו והוא לא היה מוכן לשמוע על כך. לאחר דין ודברים העלה אחד התושבים רעיון מבריק. יקשרו פעמון גדול לצווארו של הכלב, כך שבכל פעם שענבלו יצלצל ידעו הכל כי הכלב הטרדן בסביבה וידעו להתרחק ולהסתתר מצרתו של זה. לזאת ניאות בעל הכלב והוא קנה לכלבו פעמון מהודר, גדול ומרעיש. היה הכלב הקטן מסתובב ברחובות ובליבו גאווה גדולה על התכשיט החדש. היכן מצוי עוד כלב, כל כך קטן, עם פעמון כה גדול ומרשים? אלא שיום אחד פגש בו כלב זקן ובראותו את שביעות רצונו ויהירותו של הכלבלב הסביר לו כי גאוותו היתירה אינה במקומה. להיפך, היא אך שמה אותו ללעג ולקלס, שכן הפעמון שנקשר על צווארו לא הונח שם כדי לכבדו ולהדרו אלא למען ידעו הבריות להיזהר ממנו ומהצקותיו, ומה לא להתגאות לריק?
 
והנמשל
לא מעט אנשים מבינינו עלו לגדולה. הם נשכרו על ידי גורמים מסויימים כדי לייעץ להם, למסור מידע, ולעתים להעביר ביקורת על החברה ממנה הם באו. הכוכבים החדשים סבורים כי הם רבי כשרונות וכי הם הצליחו להגיע לתפקידם בזכות יכולותיהם הנדירות, אך הם לא מודעים לעובדה הפשוטה כי הם משמשים ככלי בידיו של גורם רב עצמה שרק עושה בהם שימוש כדי לממש את מטרותיו. דוגמאות אקטואליות לא חסרות, ואין זה המקום לפרטם קונקרטית, אך קל להיזכר בכל אותם 'יועצים', 'אנשי תקשורת', 'עוזרים' שסבורים כי הם קרובים לדרג העליון בעוד אינם אלא מלחכי פינכא הממלאים את רצון אדוניהם שלא מדעת. 
 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן