לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

משל הזרזיר והעורב | אליעזר היון

באחד הימים התאספו כל העופות לאסיפה חשובה שמטרתה בחירת מלך לעופות ולבעלי הכנף. כל עוף ניסה להציג את מועמדותו ואת מעלותיו, כשמעל כולם בלט כמובן הנשר בעל מוטת הכנפים הרחבה. לאחר דין ודברים החליטו הנאספים כי ביום מסויים בשעה פלונית תיערך תחרות תעופה, והעוף שיגביה רום מעל כולם הוא יהיה למלך.

בין העופות היה גם זרזיר אחד, נבון וחכם מעין כמותו שעד עתה לא השתתף כלל בשיחה. לזרזיר זה היתה תכנית פשוטה אותה שמר ליום התחרות. שעה לפני שבעלי הכנף ניצבו במקומותיהם, התחבא הזרזיר הקטן תחת אברת הנשר הענקית והמתין בסבלנות לתחילת הטיסה. כשניתן האות החל הנשר להמריא לגבהים אדירים כשהוא מותיר את מתחריו הרחק מאחור, לאחר שברור היה כי אין באמת לנשר מתחרה אמיתי החל גם הנשר להתעייף והוא התחיל לאבד גובה. בדיוק בנקודה הזו פרח הזרזיר מתחת הנשר והגביה עוד מעט קט כשבכך הוא חוצה את השיא אליו הגיע הנשר המותש רק דקות ספורות קודם לכן.
 
הציפורים הביטו בתדהמה בזרזיר הנוסק לגבהים מדהימים ובלית ברירה מינו אותו למלך עליהם.
 
והנמשל
לא ברור מן הנמשל האם הנשר ידע שהזרזיר חוסה בצילו אלא שהוא לא האמין שהדבר יהפך לרועץ עבורו או שהוא כלל לא חש בזרזיר הקטן שהתחבא תחת כנפיו העצומות. כך או כך, משל זה מבהיר היטיב את הסכנה בטיפוח אנשים רמאים, נכלוליים, וחורשי מזימות,  המבקשים להצטרף לבעלי תפקיד ושררה כשכל מטרתם היא 'לרכב' על גבם ובבא היום לעשות שימוש בכל הידע והכח שצברו, ולהשתמש בזה כנגד מיטיביהם.
 
 

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן