לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

עושים מאהבה | אורית, משתתפת בחברותא

לארגון חברותא שלום וברכה.

 

כבר כתבתי לכם בעבר ואף פרסמתם את סיפורי כאן באתרכם, לכן מכתב זה לא יעסוק ב'ביוגרפיה' האישית שלי אלא דווקא ב... דברי תורה.

 

תאמרו, מה פתאם אני כותבת דברי תורה? ולמה שהם יתפרסמו באתר במסגרת 'סיפורי הארגון', ובכן אומר לכם כי את דברי התורה הללו שמעתי מחברותתי המקסימה בלימודינו המשותף לקראת חג הסוכות [אותו עשינו בעשרת ימי תשובה] והוא השפע עלי אופרטיבית בחיי היומיום.

 

למעשה לא מדובר בדיוק ב'דברי תורה' אלא יותר בסיפור קצר. כאשר למדנו את הלכות החג גיליתי שישנה הלכה הפוטרת את האדם מן הסוכה במצב מסויים והיא קרויה בשפה ההלכתית "מצטער". כלומר, כולם מחוייבים בסוכה, אך כאשר הישיבה בסוכה גורמת להם סבל המצער אותם הרי הם פטורים מן הסוכה. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא כאשר יורדים גשמים באמצע החג, ואז במקרה כזה אין חובה להישאר בסוכה, שכן הימצאות בסוכה כאשר היא דולפת מים נכנסת להגדרת "מצטער פטור מן הסוכה".

 

החברותא שאיתה למדתי הוסיפה לי פרט מעניין מתוך דברי השולחן ערוך: "וכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם, אינו מקבל עליו שכר ואינו אלא הדיוט". כלומר אין בישיבה בסוכה בסיטואציה כזו כל תועלת. הרציונל נראה לי ברור לגמרי אבל אז הוסיפה בת שיחי סיפור קטן אותו שמעה בשיעור יומיים קודם לכן: אחד מן האדמורי"ם החסידיים היה יושב בסוכה גם כאשר היה יורד מבול של מים והסוכה הפכה לברכה קטנה. לשאלת חסידיו מדוע הוא נשאר בסוכה, הלא בהלכה כתוב שהמצטער פטור ואף נקרא הדיוט ענה הרב "מוטב לי להיקרא הדיוט, ובלבד שאשב בסוכה".

 

המסר בסיפור הזה תפס אותי מאד. לפעמים יש מצבים שאדם פטור בהם מחובתו. יתירה מזו, הוא לא רק פטור אלא הוא אפילו נחשב לעושה מעשה מיותר. אך אם יש לו אהבה לדבר לא אכפת לו מהו היחס אליו ובלבד שהוא יקיים את חובתו.

 

ימים ספורים לאחר לימודינו המשותף הגיע יום כיפור. אינני דתייה במיוחד אך את יום כיפור אני צמה. במהלך היום רציתי לעשות דבר מסויים שאיננו אסור, אך לדעתי נוגד קצת את רוח היום. לא אכנס לפרטים רק אומר שבאופן כללי הייתי עושה זאת בימי כיפור הקודמים ולפי הידוע לי אין בכך עבירה מפורשת על גדרי ההלכה. באותו רגע נזכרתי בפירוש על האדמו"ר והסוכה והתגברתי על עצמי. למחרת יום כיפור הרגשתי סיפוק וצורך לשתף אתכם בסיפור.

 

חג שמח

 

אורית.

תגובות   

0 #1 תודהרעיה 2014-04-07 22:45
סיפורך מחזק ומרגש!!!

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן