לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

אני חדש בחברותא | חיים, חדש בחברותא

שלום שמי חיים ורציתי לשתף אתכם בסיפורי, כי אני חושב שאני מחוייב זאת כלפיכם.

 

כמה מילים על עצמי. אני תושב קיבוץ, אינני שומר תורה ומצוות, ואף משפחתי המורחבת רחוקה מהמסורת.

 

היה זה ביום הכיפורים האחרון. מעולם לא צמתי ביום כיפור ואף לא ביקרתי בבית כנסת. אני יכול לומר בוודאות כי מבחינתי יום כיפור הוא כמעט יום ככל הימים. הדיבורים על 'אווירת יום כיפור' זרים היו לי שכן בקיבוץ בו אני מתגורר לא מרגישים כלל ברחובות כי יום כיפור הוא היום.

 

מספר ימים לפני יום כיפור ישבנו כמה חברים ושחחנו על הצום הקרב. מישהו שאל שם האם מי מאתנו צם אי פעם איזה שהוא צום. היתה דממה. מסתבר כי אף אחד מאתנו לא צם מעולם לאאת יום כיפור ולא כל צום אחר. חבר אחד אמר: מעניין איך הדתיים מצליחים לא לאכול יום שלם וגם להיות בבית כנסת ולהתפלל, נראה לי שאני מעולם לא הייתי מצליח לעשות את זה. המהומי הסכמה נשמעו מכולם, חוץ ממני. אני התקוממתי: מה הבעייה, מה לא קרה לכם שלא אכלתם יום אחד ורק לקראת הערב הרגשתם שעבר היום?

 

זה לא אותו דבר אמרו החברים. אם לא אכלת במקרה ופתאם הבחנת שחלף היום שונה לחלוטין מאדם שיודע כי עליו לצום כעת 25 שעות וגם לשהות בבית הכנסת. דבריהם הרגיזו אותי ואני הכרזתי כי אני הולך השנה להוכיח להם שזה אפשרי. החברים צחקו ואמרו 'בטח, בטח'...

 

כשהתקרב יום כיפור בררתי האם יש מנין בבית הכנסת היחיד בקיבוץ שעומד כל השנה ריק. מתברר כי בית הכנסת אכן ריק ואין בו כל פעילות, אולם מתקיים מנין ביום כיפור על ידי עמותה שנקראת איילת השחר. החלטתי לצום ולהשתתף בחלק מן התפילות.

 

בפעם הראשונה בחיי קיבלתי סידור ואמרתי את הטקסטים ביחד עם כולם.

 "באותו רגע נהפך לבבי , דמעות זלגו מעיני, והפכתי ליהודי שומר תורה ומצוות"

 

ובכן זה לא קרה. אבל מה שכן קרה שהרגשתי פתאם סקרנות עצומה. הטקסטים דיברו אלי, וניסתי להבין את המילים "אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך". במוצאי היום הארוך ניגשתי לבחור שארגן את המנין וביקשתי ממנו לשוחח אתו. הוא אמר לי שקשה לו עכשיו כי הוא מותש מהצום והוא פשוט רעב... הוא הציע לי לפנות לעמותה וללמוד בחברותא מבלי כל התחייבות. כך עשיתי. אחרי חודש של לימוד אני כותב לכם את המכתב הזה.

 

תודה, חיים. 

 

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן