לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

מכבים יוונים: 83-60 | מערכת האתר

לכבוד ארגון חברותא שלום

חג החנוכה החל בימים הקרובים העלה אצלי את זיכרון היכרותי עם ארגונכם, ומאחר שקראתי מעט סיפורי לומדים באתרכם המצויין, אמרתי לעצמי - אתרום גם אני את חלקי.

 

היה זה בחג החנוכה לפני ארבע שנים. אני אינני אדם דתי [גם היום], ובאחד מימי החנוכה צפיתי במשחק כדורסל של קבוצת מכבי תל אביב מול קבוצת פנאתנייקוס. למי שאינו יודע אספר כי במסגרת ה'יורוליג', כלומר הליגה האירופית הבכירה בכדורסל, משחקות 32 קבוצות האחת מול השניה ובכל שלב מודחות מספר קבוצות החוצה כך שלשלב השני מגיעות 16 קבוצות, ומאוחר יותר שמונה קבוצות עד שלבסוף נותרות ארבע קבוצות המכונות 'פיינל פור', כלומר ארבעת האחרונים, כאשר מתוכם עולות שתי קבוצות לשלב הגמר והמנצחת מוכרזת כאלופת אירופה בכדורסל.

 

קבוצת מכבי תל אביב משתתפת גם כן בליגה הזו ולא פעם היא אף זכתה בגביע אירופה לאלופות. מכל מקום באותו חג החנוכה, ביום חמישי בהם מתקיימים כל המשחקים במסגרת זו, שיחקה הקבוצה הישראלית מול קבוצה בשם פנאתנייקוס שהיא קבוצה יוונית. מכבי תל אביב גברה בקלות על הקבוצה היוונית, והביסה אותה בתוצאה 83:60. מאחר שהיה זה בחג החנוכה הכריז הכרוז בפאתוס כי הנה שוב, ניצחו המכבים [מכבי תל אביב], את היוונים [פנאתנייקוס], בדיוק כמו בזמן החשמונאים.

 

ההשוואה נשמעה לי נפלאה וחשתי תחושת גאווה על היותי אוהד את הקבוצה הישראלית אלא שאז אמר מישהו באולפן הספורט, אולי איזשהוא פרשן דתי שהיה שם, שזה די מגוחך, שכן היוונים ביקשו להחיל את תרבות הגוף והספורט על היהודים, והחשמונאים נלחמו בדיוק בתכנית זו. כעת שהיהודים מנצחים את היוונים ב'מגרש' שלהם, כלומר בתרבות הגוף והספורט שמקורה ביוון העתיקה, הרי שמתברר כי היוונים ניצחו באופן את הניצחון הגדול ביותר. היהודים לאחר אלפיים שנים, התעלו מעל היוונים בתרבותם שלהם.

 

דבריו של הפרשן נשמעו לי מאד משונים והחלטתי לבדוק את הנושא. לתומי חשבתי שהמלחמה של החשמונאים היתה מלחמה מדינית בלבד, כלומר על השליטה בארץ. לאחר בדיקה לא מעמיקה הסתבר לי כי היה כאן גם מאבק אידיאולוגי, והחשמונאים התנגדו בעיקר לאותה תרבות יוונית ונלחמו מלחמת קודש אליה כיוון כנראה אותו פרשן דתי או מסורתי [אינני זוכר מי היה האיש].

 

אפיזודה קצרה זו גירתה את חושי והחלטתי לבדוק קצת יותר לעומק את מקורותי היהודיים וכך הגעתי אליכם.

 

ימי החנוכה הללו, הזכירו לי כאמור את היכרותי עם ארגונכם ומאחר שביקשתם לא פעם מהמשתתפים לספר את סיפורם האישי, אם הם מוכנים לכך, אני שמח לשלוח לכם את סיפורי.

 

תודה

יזהר.

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן