לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

ביציאת מצרים התבטל מוסד העבדות העולמי | הרב עזריאל יונה

עבדים היינו לפרעה במצרים.

ויוציאנו ה' אלוקינו משם ביד חזקה וזרוע נטויה. ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובנינו, ובני בנינו משעבדים היינו לפרעה במצרים [מתוך הגדה של פסח].

 

לכאורה, מביא בעל 'הלקח טוב' לתמוה, כיצד יתכן שבדורנו היינו עדיין עבדים במצרים?

הרי כל מושג העבדות כמעט ואינו קיים כיום בעולם? אנו יודעים שמוסד העבדות בוטל זה מכבר, וגם אם קיימת עדיין אפליה בין גזעים במדינות העולם – העבדות עצמה כמעט ואינה קיימת למעט מספר מדינות נחשלות.

 

הרב סלנט אומר על כך יסוד נפלא:

כל התרופפות או ביטול מציאות העבדות הינה תוצאה של יציאת מצרים!

 

הכיצד?

הבה ונתבונן מעט בדברי ימי עולם. בכל דור ודור אנו עדים למלחמות הגורמות סבל רב לכלל ולפרט. ואף על פי שבמקרים רבים העילה למלחמה היא רק ענין של כבוד או יוקרה של רבים או אף של יחידים, אין איש מצליח למנוע אותן.

יתירה מזאת. בעשרות השנים האחרונות לאחר שתי מלחמות העולם, התאספו יחד מדינות רבות ובאו לידי הסכמה לייסד את חבר הלאומים או את ארגון האומות המאוחדות, במגמה למנוע מלחמות נוספות.

 

אך לא הועילו בזה מאומה. המלחמות ממשיכות להתלקח באין מעצור ורסן.

 

אמנם לכשנזכה להתגשמות הנבואה: וכתתו תרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה [ישעיה ב], יתמהו הכל וישאלו: היאך לא השכלנו לעשות זאת בעבר ? אך התשובה לכך ניתנת בראשית הפסוק הנ"ל: ושפט בין הגויים והוכיח לעמים רבים וכתתו תרבותם וגו'. מפרש הרד"ק, שהשופט הוא המלך המשיח, שיהיה אדון לכל העמים, הוא ימצא את האשמים ויוכיח אותם על העוול שגרמו, וממילא לא יהיה יותר צורך בכלי מלחמה.

 

כן הוא הדבר בעניין העבדים והעבדות.

 

מצרים היתה בשעתו בית עבדים סגור ומסוגר בכל מיני כישוף, ולא היתה שום אפשרות לברוח משם. אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו משם, היה נשאר ענין העבדות בתוקפו עד היום הזה. כיון שכל המושג של שחרור עבדים והפסקת העבדות נתחדש בעולם, בעקבות יציאת מצרים.

 

היציאה ההמונית והפומבית של בני ישראל ממצרים, עשתה רושם בכל העולם, וכל האומות נרעשו מפחד שמא גם עבדיהם יעשו להם כך.

 

נמצא אם כן, שהחסד שעשה הקב"ה עם ישראל בהוציאו אותם לחירות עולם, היווה בסופו של דבר חסד עם כל העולם.

 

במילים אחרות: הזרע או ההכרה החדשה שעבדות אינה דבר מובן מאליו, הגיעה בעקבות שחרור ישראל ממצרים. מאז לא פסה אמנם העבדות לגמרי, אבל היא כבר לא היתה מובנת מאליו. במשך שנים המשיכה האנושות להילחם על כך – על בסיס העובדה החברתית שיצרו היהודים – עד לביטולה המוחלט בעת החדשה. 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן