לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

משחק המכות | אבי קלנר

בהתבוננות בעין בלתי בוחנת בתהליך היציאה ממצרים, נראה לכאורה שברגע שבורא העולם החליט שכעת זמן היציאה לחופש, נשלח משה להזהיר את פרעה שישלח את העם ואם לא יסכים הרי שמצרים תחטוף מכות כואבות. פרעה לא מסכים ומכת דם מתחילה, פרעה מבקש ממשה להתפלל כדי להסיר את המכה, מתחרט, מכת צפרדע מתחילה. וכך נמשך הריטואל הקבוע של הסכמה לשלחם, חרטה, עוד מכה, עד השבירה הסופית במכת בכורות, מכה שהביאה למפנה ולשילוח העם ממצרים.
 

אולם כשנתבונן בפסוקים בתחילת פרשת בא (י', א'-ב') "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו, למען שתי אותותי אלה בקרבו. ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך, את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם, וידעתם כי אני ה'". נבחין במספר נקודות הדורשות הבהרה: א. האם זה הוגן להכביד את לבו של פרעה כדי שימאן לשלחם, ובתמורה יחטפו מצרים עוד ועוד מכות ? ב. מדוע המכות אינם מוגדרים כ"מכות" אלא כ"אותות" ? ג. מדוע נאמר "התעללתי" במצרים, הרי המכות הם עונש לגיטימי על המשך השעבוד ואי הסכמה לשילוח עם ישראל לחופשי ? 

מבט קצר בפירושו של רש"י [רבי שלמה יצחקי] למושג "התעללתי" - "שחקתי". התעללות פירושו משחק (לפני המכה המכריעה יש התעללויות -משחקים). 

למדים אנו שתהליך עשרת המכות לא היה מבצע מתגלגל שנגזר מכורח המציאות בשטח, אלא מבצע מתוכנן היטב מראש לפרטי פרטים לכל חלק במבצע המורכב היה זמן מוגדר של התחלה וסוף, מידת השפעה, סיבה ותכלית, מראש הוגדרו פרטי החלקים בתיאום מופלא זה אחר זה כדי להשיג את כל יעדי המבצע. משום כך מן ההכרח להכביד את לב פרעה כדי שלא ישבר מחמת לחץ האזרחים שמאסו במכות ויסכים לשחרר את עם ישראל, הסכמה שתעצור את המבצע ללא השגת כלל היעדים. משום כך בהגדרות יעדי המבצע, המכות אינם מוגדרות כמכות גרידא, אלא "אותות" שפירושו סימנים שכולם יראו. 

לגופו של עניין הכבדת הלב והגינות העניין, נעיין בפסוקים ונשים לב שבכל חמשת המכות הראשונות לא הכביד בורא העולם את לב פרעה, אלא הוא מעצמו הכביד את לבו מחמת רשעו, ורק לאחר שקיבל צ'אנס חמש פעמים הכביד בורא העולם את לבו של פרעה כדי לאזן שפרעה הרשע לא ישבר תחת הלחץ הכבד וינהג כנטיית לבו הרעה לא לשלח את עם ישראל. 

בברית בין הבתרים הבטיח בורא העולם לאברהם שהיה ללא ילדים, שזרעו יהיה לעם הנבחר שיקבלו את המשימה המיוחדת ללמוד ולקיים את התורה והמצוות, להיות אור לגויים ולהתיישב בארץ ישראל. בזמן שקודם לקבלת התורה צריך העם המתגבש לעבור תהליך למידה עוצמתי שיישאר חקוק בעצמותו לנצח, לכן הוצרכו העם להשתעבד למצרים ולאחר מכן לחזות יחד עם כל עמי העולם בתהליך עשרת המכות השחרור וקריעת ים סוף, וכך להגיע למעמד קבלת התורה מוכנים ובשלים, עוד סדרה קטנה של התנסויות במדבר וכניסה לארץ ישראל. 

המפתח להבנת פרטי המבצע וסדר המכות, נמצאים בדבריו של רבי יהודה המובאים בהגדה של פסח "רבי יהודה היה נותן בהם (בעשרת המכות) סימנים: דצ"ך עד"ש באח"ב. אין כוונת רבי יהודה לסימנים גרידא שיסייעו לזכירת רצף עשרת המכות, אלא ביאור וחלוקת המכות לשלושה קטגוריות שונות. 

מבצע האמונה 
מבצע: בורא העולם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. 

סיבת המבצע: ישנם בעולם עובדי אלילים וכופרים שונים (כעת ולאורך ההיסטוריה), ישנם אתאיסטים הטוענים שהעולם נוצר מעצמו והנגלה לעיננו הוא תהליך מקרי של אבולוציה. ישנם הטוענים שאמנם כח עליון ברא את העולם (...גם המאמר הנכתב לא נוצר מעצמו אלא נכתב ע"י מישהו, יקשה עלינו מאוד למצוא טיפש שיטען שעכבר טייל וקפץ ע"ג מקשי המחשב וכך נוצר המאמר) אולם בורא העולם משאיר את העולם לפעול לפי חוקי הפיזיקה שהוא תיכנת לא התערבות מצדו. ישנם הטוענים שאמנם כח עליון ברא את העולם ואמנם הוא משגיח ומתערב בכל פרט, אולם הוא איננו בלעדי אלא נעזר בכוחות נוספים עצמאיים. 

מטרת המבצע: להוכיח לעם ישראל ולשאר עמי העולם שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם וממשיך להפעיל ולהשגיח על כל פרט, והכל באופן בלעדי ללא שום כוחות נוספים עצמאיים. 

מקום המבצע: ארץ מצרים, המעצמה העולמית העומדת בחזית העולם בהיקף הנכסים הטכנולוגייה הקידמה והיכולת (כולל ידע מעשי ומוכח בכישוף ואסטרולוגייה). 

זמן המבצע: קרוב לשנה, כששיאו מתרחש בקריעת ים סוף בכ"א ניסן ב'תמ"ח 2448 שנים לבריאת העולם (1312 שנה לפנה"ס). 

תהליך המבצע: 
שלב א' דצ"ך - הוכחה שיש בורא לעולם, המסר שהועבר אל פרעה "בזאת תדע כי אני ה'". 

אזהרה לפרעה באופן אישי [השכם בבוקר בשפת היאור], מכת דם [כל נוזל הפך לדם אמיתי ולכן מתו כל הדגים, האפשרות היחידה לשתות מים היא לקנות מהיהודים בכסף מלא] פרעה מבקש מהחרטומים להפוך מים לדם וכשהדבר נעשה (לא דם אלא מים בצבע אדום) הוא מקשה את לבו וממאן לשלח את העם. 

אזהרה לפרעה באופן פומבי [בצהרים בארמון], מכת צפרדע [בכל מקום אפשרי כולל בתנורים המוסקים], החרטומים מייצרים צפרדע, פרעה מבקש ממשה ואהרון להתפלל לה' שיסיר את הצפרדעים, הצפרדעים מתים ומסריחים, פרעה מקשה את לבו וממאן לשלח את העם. 

ללא אזהרה, מכת כינים [גוף האדם והבהמות וכל עפר הארץ], החרטומים אינם מצליחים לייצר כינים ומכריזים "אצבע אלוקים היא", פרעה מקשה את לבו וממאן לשלח את העם. 

המטרה הושגה, כולם יודעים שיש בורא לעולם [אצבע אלוקים היא]. 

שלב ב' עד"ש - הוכחה שבורא העולם מפעיל ומשגיח על כלל העולם, המסר שהועבר אל פרעה "למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ".

אזהרה לפרעה באופן אישי [השכם בבוקר בשפת היאור] בתוספת ידיעה על הפלאה-הפרשה בין האזורים המצרים המותקפים לבין אזור מגורי היהודים , מכת ערוב [חיות טרף שונות כולל סילונית בעלת זרועות ארוכות החודרת לבית דרך החלונות והגגות], פרעה מבקש ממשה ואהרון להתפלל לה' שיסיר את הערוב, הערוב נעלם [גם החיות שניצודו ועורם הופשט נעלמו], פרעה מקשה את לבו וממאן לשלח את העם. 

אזהרה לפרעה באופן פומבי [בצהריים בארמון] בתוספת ידיעה על הפלאה-הפרשה בין מקנה המצרים למקנה ישראל וגם במקנה המצרים יפגעו רק הבהמות שבשדה, מכת דבר [מוות של כל הבהמות שלא הוכנסו לבתים], פרעה מקשה את לבו וממאן לשלח את העם. 

ללא אזהרה, מכת שחין [פצעים מוגלתיים באדם ובבהמה] תהליך המכה נעשה לעיני פרעה ועבדיו ע"י משה שלא חשש להדבקות ב"מחלה", ה' מקשה את לבו של פרעה שממאן לשלח את העם. 

המטרה הושגה, כולם יודעים שבורא העולם משגיח ומפעיל הכל כרצונו [הפלאה וחלוקה טריטוריאלית ואישית בין המצרים לבני ישראל]. 

שלב ג' בא"חב - הוכחה שבורא העולם מפעיל ומשגיח על כלל העולם בבלעדיות ללא שום כוחות נוספים עצמאיים, המסר שהועבר אל פרעה "בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ". 

אזהרה לפרעה באופן אישי [השכם בבוקר בשפת היאור] בתוספת המלצה להודיע לציבור להסתתר עם בהמותיהם בבתים המוגנים, מכת ברד [גבישי קרח שבתוכם אש, הקרח שובר והאש שורפת], פרעה מבקש ממשה ואהרון להתפלל לה' שיעצור את הברד, פרעה מקשה את לבו וממאן לשלח את העם. 

אזהרה לפרעה באופן פומבי [בצהריים בארמון] עבדי פרעה מתקוממים ומפצירים בפרעה להסכים לאפשר לעם לצאת לזבוח לה', מכת ארבה [הארבה נישא ע"י רוח מזרחית עוצמתית], פרעה מבקש ממשה ואהרון להתפלל לה' שיסיר את הארבה, הארבה נישא ע"י רוח מערבית עוצמתית ונעלם [גם הארבה שנמלחו והוחזקו בחביות נעלמו], ה' מקשה את לבו של פרעה שממאן לשלח את העם. 

ללא אזהרה, מכת חושך [שלושה ימים חוסר ראייה ועוד שלושה ימים של חוסר ראייה ואפשרות תזוזה], פרעה קורא למשה ואהרון, ה' מקשה את לבו של פרעה שממאן לשלח את העם. 

המטרה הושגה, כולם יודעים שבורא העולם שמשגיח על העולם משתמש בחוקי הטבע שהוא ייצר כרצונו [שילוב אש ומים, רוח ניגודית עוצמתית, חושך באמצע היום]. 

אזהרה לפרעה באופן פומבי [הבכורות מתחילים במרידה ותוקפים את ארמון פרעה כדי להכריחו לשלח את העם], מכת בכורות [בכור מאב לכל אשה או הגדול בבית, להרבה נשים ישנם ילדים מגברים שונים...], מצרים ממהרים לשלח את עם ישראל. 

קריעת ים סוף...

"אז ישיר משה ובני ישראל..." ואנו לאורך כל ההיסטוריה רצופת התלאות, לא הפסקנו ולא נפסיק לשיר, כי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.

 

 

תגובות   

0 #1 שלומי 2007-03-20 00:26
המאמר מיוחד ביותר תשתדלו להוסיף מאמרים כאלו מהרב אבי קלנר :-)
0 #2 רוני 2007-03-27 22:25
;-)

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן